ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 240 (קח ע"ב)

ישראל כמוח העליון שעלה במחשבה תחילה - קדימת האומות הקליפה

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 240 · דף קח ע"ב

לשון הזוהר

יִשְׂרָאֵל, אִינּוּן מוֹחָא, עִלָּאָה דְּעָלְמָא. יִשְׂרָאֵל סְלִיקוּ בְּמַחֲשָׁבָה בְּקַדְמִיתָא, עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּאִינּוּן קְלִיפָּה, אַקְדִּימוּ. דִּכְתִּיב, (בראשית לו לא) ׳וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳. וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַקְדְּמָא מוֹחָא, בְּלָא קְלִיפָּה. דִּכְתִּיב, (ירמיהו ב ג) ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, מוֹחָא קָדִים לִקְלִיפָּה׳. וְאַף עַל גַּב דְּמוֹחָא יְקוּם בְּלא קְלִיפָּה, מַאן הוּא דְּיוֹשִׁיט יַדָא לְמֵיכָל מִנֵּיהּ, בְּגִין, (ירמיה ב) דְּכָל ׳אוֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם׳ יהו"ה.

תרגום

יִשְׂרָאֵל הֵם הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָעוֹלָם. יִשְׂרָאֵל עָלוּ בַמַּחֲשָׁבָה בַּתְּחִלָּה. הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁהֵם קְלִפָּה, הִקְדִּימוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית לו, לא) - וְעָתִיד הקב"ה לְהַקְדִּים אֶת הַמֹּחַ בְּלִי קְלִפָּה, שֶׁכָּתוּב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳ (ירמיה ב, ג). הַמֹּחַ קוֹדֵם לַקְּלִפָּה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַמֹּחַ יַעֲמֹד בְּלִי קְלִפָּה, מִי הוּא שֶׁיּוֹשִׁיט יָד לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ? מִשּׁוּם ׳שֶׁכָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבא אֲלֵיהֶם נְאֻם ה'׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ישראל, אינון מוחא, עלאה דעלמא. ישראל סליקו במחשבה בקדמיתא, עמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות, דאינון קליפה, אקדימו. דכתיב, (בראשית לו לא) ׳ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל׳. וזמין קודשא בריך הוא, לאקדמא מוחא, בלא קליפה. דכתיב, (ירמיהו ב ג) ׳קדש ישראל ליהו"ה ראשית תבואתה, מוחא קדים לקליפה׳. ואף על גב דמוחא יקום בלא קליפה, מאן הוא דיושיט ידא למיכל מניה, בגין, (ירמיה ב) דכל ׳אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם׳ יהו"ה.

התרגום: ישראל הם המח העליון של העולם. ישראל עלו במחשבה בתחלה. העמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות, שהם קלפה, הקדימו, שכתוב ׳ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל׳ (בראשית לו, לא) - ועתיד הקב"ה להקדים את המח בלי קלפה, שכתוב ׳קדש ישראל לה' ראשית תבואתה׳ (ירמיה ב, ג). המח קודם לקלפה. ואף על גב שהמח יעמד בלי קלפה, מי הוא שיושיט יד לאכל ממנו? משום ׳שכל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה'׳.

מן המפרשים

זוהר הרקיע: ( ◆ דף ק"ח ע"ב) ישראל סליקו במחשבה וגו'.‏ כי אע"פ שקדמו הקליפות במעשה להתפשט עם כל זה במחשבה קדם המוח שהוא ישראל סוד הקדושה נמצא כי הקדושה היתה ראשונה במחשבה.‏ בההוא זמנא אז ( תהילים נא-כא ) תחפוץ זבחי צדק וגו'. הענין כי עתה…

הסולם: ישראל אינון מוחא וכו': ישראל הם מוח העליון של העולם, ישראל עלה במחשבה תחילה, כי במחשבה קדמה הפנימיות אל הקליפה כנ"ל. העמים עכו"ם שהם הקליפה של ישראל, הקדימו במעשה, כי במעשה הקליפה קדמה לפרי, כנ"ל, שכתוב, ואלה המלכים אשר מלכו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: