ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 234 (קח ע"א)

זבחי אלהים רוח נשברה - עצבות כתרופה לחלום רע

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 234 · דף קח ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין כַּךְ, כֵּיוָן דְּדָוִד מַלְכָּא, לְגַבֵּי אֱלֹהִים אָמַר. אִצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב, ׳כִּי לֹא תַחְפּוֹץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לא תִרְצֶה׳. דְּהָא לִשְׁמָא דָּא לָא מְקָרְבִין, אֶלָּא ׳רוּחַ נִשְׁבָּרָה׳. דִּכְתִּיב ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה׳. קָרְבְּנָא דֶּאֱלהִים, עֲצִיבוּ, וּתְבִירוּ דְּלִבָּא. וּבְגִין כַּךְ, מַאן דְּחָלַם חֶלְמָא בִּישָׁא, עֲצִיבוּ אִצְטְרִיךְ לְאַחֲזָאָה, דְּהָא בְּמִדַּת אֱלהִים קַיְּימָא, וְזֶבַח דְּמִדַּת דִּינָא, עֲצִיבוּ אִצְטְרִיךְ ׳וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה׳, וְהַהוּא עֲצִיבוּ מִסְּתְיֵיהּ לְחֶלְמָא בִּישָׁא, וְלָא שַׁלְטָא דִּינָא עֲלוֹי. דְּהָא זֶבַח דְּאִתְחָזֵי לְמִדַּת דִּינָא, אַקְרִיב קָמֵיהּ.

תרגום

וּמִשּׁוּם כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר לֵאלֹהִים, הִצְטָרֵךְ לִכְתֹּב ׳כִי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה׳ (תהלים נא, יח) - שֶׁהֲרֵי לַשֵּׁם הַזֶּה לֹא מַקְרִיבִים, אֶלָּא ׳רוּחַ נִשְׁבָּרָה׳, שֶׁכָּתוּב ׳זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה׳ (תהלים נא, יט) - קָרְבָּן שֶׁל אֱלֹהִים הוּא עֶצֶב וְשִׁבְרוֹן לֵב - וּמִשּׁוּם כָּךְ, מִי שֶׁחָלַם חֲלוֹם רַע, צָרִיךְ לְהַרְאוֹת עַצְבוּת, שֶׁהֲרֵי בְּמִדַּת אֱלֹהִים (דִּין) עוֹמֵד, וְזֶבַח שֶׁל מִדַּת הַדִּין צָרִיךְ עַצְבוּת ׳וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה׳, וְאוֹתָהּ עַצְבוּת מַסְפִּיקָה לַחֲלוֹם הָרָע, וְלֹא שׁוֹלֵט עָלָיו הַדִּין. שֶׁהֲרֵי הַזֶּבַח שֶׁרָאוּי לְמִדַּת הַדִּין, הִקְרִיב לְפָנֶיהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין כך, כיון דדוד מלכא, לגבי אלהים אמר. אצטריך למכתב, ׳כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה׳. דהא לשמא דא לא מקרבין, אלא ׳רוח נשברה׳. דכתיב ׳זבחי אלהים רוח נשברה׳. קרבנא דאלהים, עציבו, ותבירו דלבא. ובגין כך, מאן דחלם חלמא בישא, עציבו אצטריך לאחזאה, דהא במדת אלהים קיימא, וזבח דמדת דינא, עציבו אצטריך ׳ורוח נשברה׳, וההוא עציבו מסתייה לחלמא בישא, ולא שלטא דינא עלוי. דהא זבח דאתחזי למדת דינא, אקריב קמיה.

התרגום: ומשום כך, כיון שדוד המלך אמר לאלהים, הצטרך לכתב ׳כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה׳ (תהלים נא, יח) - שהרי לשם הזה לא מקריבים, אלא ׳רוח נשברה׳, שכתוב ׳זבחי אלהים רוח נשברה׳ (תהלים נא, יט) - קרבן של אלהים הוא עצב ושברון לב - ומשום כך, מי שחלם חלום רע, צריך להראות עצבות, שהרי במדת אלהים (דין) עומד, וזבח של מדת הדין צריך עצבות ׳ורוח נשברה׳, ואותה עצבות מספיקה לחלום הרע, ולא שולט עליו הדין. שהרי הזבח שראוי למדת הדין, הקריב לפניה.

מן המפרשים

הסולם: ובגין כך כיון וכו': ומשום זה, כיון שדוד המלך אמר אל השם אלקים, צריך לכתוב, כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה. כי לשם זה אינם מקריבים אלא רוח נשברה, שכתוב, זבחי אלקים רוח נשברה. קרבן של אלקים הוא עצבות ושבירת הלב. ומשום זה, מי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: