הריגת אוריה בחרב בני עמון - החטא שבו חטא דוד
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 215 · דף קז ע"א
לשון הזוהר
וּמַה הִיא חוֹבָה דְּחָב, (אלא) לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, וְלָא לְאַחֲרָא. דְּקָטַל לְאוּרִיָּה ׳בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן׳, וְלָא קַטְלֵיהּ אִיהוּ בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר לֵיהּ וַאֲדֹנִי יוֹאָב, דְּהָא דָּוִד הֲוָה רִבּוֹן עָלֵיהּ, (ועל יואב) וְקָרָא אוֹכַח, דִּכְתִּיב, (שמואל בכג) ׳אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד׳, וְלא אֲשֶׁר לְיוֹאָב, וְלֹא קַטְלֵיהּ הַהִיא שַׁעֲתָא, וְקַטְלֵיהּ ׳בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן׳.
תרגום
וּמָה הַחֵטְא שֶׁחָטָא? (אֶלָּא) לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ וְלֹא לְאַחֵר. שֶׁהָרַג אֶת אוּרִיָּה ׳בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן׳ וְלֹא הָרַג אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ וַאדֹנִי יוֹאָב, שֶׁהֲרֵי דָּוִד הָיָה רִבּוֹן עָלָיו (וְעַל יוֹאָב), וְהַכָּתוּב מוֹכִיחַ, שֶׁכָּתוּב ׳אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, וְלֹא אֲשֶׁר לְיוֹאָב׳ (שם כג) - וְלֹא הָרַג אוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהָרַג אוֹתוֹ ׳בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומה היא חובה דחב, (אלא) לקודשא בריך הוא בלחודוי, ולא לאחרא. דקטל לאוריה ׳בחרב בני עמון׳, ולא קטליה איהו בשעתא דאמר ליה ואדני יואב, דהא דוד הוה רבון עליה, (ועל יואב) וקרא אוכח, דכתיב, (שמואל בכג) ׳אלה שמות הגבורים אשר לדוד׳, ולא אשר ליואב, ולא קטליה ההיא שעתא, וקטליה ׳בחרב בני עמון׳.
התרגום: ומה החטא שחטא? (אלא) לקדוש ברוך הוא לבדו ולא לאחר. שהרג את אוריה ׳בחרב בני עמון׳ ולא הרג אותו בשעה שאמר לו ואדני יואב, שהרי דוד היה רבון עליו (ועל יואב), והכתוב מוכיח, שכתוב ׳אלה שמות הגברים אשר לדוד, ולא אשר ליואב׳ (שם כג) - ולא הרג אותו באותה שעה, והרג אותו ׳בחרב בני עמון׳.
מן המפרשים
הסולם: ומה היא חובה וכו': ומה הוא החטא שחטא להקב"ה לבדו ולא לאחר. הוא, שהרג את אוריה בחרב בני עמון, והוא לא הרגו בשעה שאמר לו, ואדוני יואב, שהרי הוא היה אדונו, והמקרא מוכיח, שכתוב, ואלה שמות הגבורים אשר לדוד, ולא אשר ליואב, ונמצא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: