ואשלם נחמים לו ולאבליו - שני המלאכים השומרים מגיל שלוש עשרה
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 209 · דף קו ע"ב
לשון הזוהר
׳וַאֲשַׁלֵּם נִחוּמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו׳ - הָא אִתְחָזֵי דְּמִיתָא אִיהוּ, (אלא) אִין, וַדַּאי מֵיתָא אִיהוּ, וְקַיְּימָא בַּחַיִּין דְּהוֹאִיל (אלא דאיהי איהו וקיימא בחיין והואיל) וְאִיהוּ רָשָׁע, מֵיתָא אִקְרֵי. מַהוּ ׳וַאֲשַׁלֵּם נִחוּמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו׳. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד טִיבוּ עִם בְּנֵי נָשָׁא, דְּכֵיוָן דְּעָאל מִי"ג שְׁנִין וּלְהָלְאָה, פָּקִיד עִמֵּיהּ (בראשית קמ"ד ע"ב, קס"ה ע"ב) ׳תְּרֵין מַלְאָכִין נְטוּרִין דְּנַטְרֵי לֵיהּ, חַד מִימִינֵּיהּ, וְחַד מִשּׂמָאלֵיהּ׳.
תרגום
׳וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו׳ (ישעיה נז, יח) - הֲרֵי נִרְאֶה שֶׁהוּא מֵת! (אֶלָּא) כֵּן הוּא וַדַּאי מֵת וְעוֹמֵד בַּחַיִּים. שֶׁהוֹאִיל (אֶלָּא שֶׁהִיא הוּא וְעוֹמֵד בַּחַיִּים, וְהוֹאִיל) וְהוּא רָשָׁע, נִקְרָא מֵת. מַה זֶּה ׳וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו׳? אֶלָּא הקב"ה עוֹשָׂה טוֹב עִם בְּנֵי אָדָם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַעְלָה, מַפְקִיד עִמּוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים שׁוֹמְרִים שֶׁשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ואשלם נחומים לו ולאבליו׳ - הא אתחזי דמיתא איהו, (אלא) אין, ודאי מיתא איהו, וקיימא בחיין דהואיל (אלא דאיהי איהו וקיימא בחיין והואיל) ואיהו רשע, מיתא אקרי. מהו ׳ואשלם נחומים לו ולאבליו׳. אלא קודשא בריך הוא עביד טיבו עם בני נשא, דכיון דעאל מי"ג שנין ולהלאה, פקיד עמיה (בראשית קמ"ד ע"ב, קס"ה ע"ב) ׳תרין מלאכין נטורין דנטרי ליה, חד מימיניה, וחד משמאליה׳.
התרגום: ׳ואשלם נחמים לו ולאבליו׳ (ישעיה נז, יח) - הרי נראה שהוא מת! (אלא) כן הוא ודאי מת ועומד בחיים. שהואיל (אלא שהיא הוא ועומד בחיים, והואיל) והוא רשע, נקרא מת. מה זה ׳ואשלם נחמים לו ולאבליו׳? אלא הקב"ה עושה טוב עם בני אדם, שכיון שנכנס משלש עשרה שנים ומעלה, מפקיד עמו שני מלאכים שומרים ששומרים אותו, אחד מימינו ואחד משמאלו.
מן המפרשים
אור החמה: אחזי על חייא. דכתיב וארפאהו. אחזי על מתייא דכתיב ואשלם ניחומים לו ולאבליו: אלא קב"ה עביד טיבו עם בני נשא . משעת לידתן עד י"ג שנים השכינה סועדת אותו והולכת עמו כשהוא הולך לבית הכנסת. ולבית המדרש דאלמלא סעידו וסמיכו דעביד ליה…
הסולם: ואשלם נחומים לו ולאבליו: שואל, הרי נראה שמת הוא, ואינו כתחילת הכתוב. ומשיב, כן ודאי שהוא מת, והוא עומד בחיים, שכיון שהוא רשע נקרא מת. מהו ואשלם נחומים לו ולאבליו. ואומר, אלא הקב"ה עושה חסד עם בני אדם, שכיון שנכנס לשנת י"ג…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: