ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 210 (קו ע"ב)

שמחת ואבל המלאכים כפי דרך האדם - נחומים בשובו

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 210 · דף קו ע"ב

לשון הזוהר

כַּד אָזִיל בַּר נָשׁ בְּאֹרַח מֵישָׁר, אִינּוּן חַדָּאן בֵּיהּ, וְאִתָּקִיפוּ עִמֵּיהּ בְּחֶדְוָה, מַכְרְזָן קָמֵיהּ וְאַמְרִין, הָבוּ יְקָר לְדִיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא. וְכַד אָזִיל בְּאֹרַח עָקִימוּ, אִינּוּן מִתְאַבְּלָן עָלֵיהּ, וּמִתְעַבְרָן מִנֵיה. כֵּיוָן דְּאַתְקִיף בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַנְהִיג לֵיהּ בְּאֹרַח מֵישָׁר, כְּדֵין כְּתִיב, ׳וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו׳. ׳וַאֲשַׁלֵּם נִחוּמִים לוֹ׳ - בְּקַדְמִיתָא, דְּאִיהוּ אִתְנְחַם עַל מַה דְּעָבַד בְּקַדְמִיתָא, וְעַל מַה דְּעָבַד הַשְׁתָּא, וְתָב בִּתְיוּבְתָּא. וּבָתַר כֵּן וְלַאֲבֵלָיו, אִינּוּן מַלְאָכִין דַּהֲווֹ מִתְאַבְּלָן עָלֵיהּ כַּד אִתְעֲבָרוּ מִנֵּיהּ, וְהַשְׁתָּא דְּאִתְהַדָּרוּ בַּהֲדֵיהּ, הָא וַדַּאי נִחוּמִים לְכָל סִטְרִין.

תרגום

כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, הֵם שְׂמֵחִים בּוֹ וּמַחֲזִיקִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה, מַכְרִיזִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים: תְּנוּ כָבוֹד לִדְיוֹקַן הַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ עָקֹם, הֵם מִתְאַבְּלִים עָלָיו וְעוֹבְרִים מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שהקב"ה מַחֲזִיק בּוֹ וּמַנְהִיג אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, אָז כָּתוּב ׳וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו׳ (ישעיה נז, יח) - ׳וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ׳ - בַּתְּחִלָּה, שֶׁהוּא הִתְנַחֵם עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בַּתְּחִלָּה וְעַל מַה שֶּׁעָשָׂה עַכְשָׁו וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה. וְאַחַר כָּךְ וְלַאֲבֵלָיו, אוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁהָיוּ מִתְאַבְּלִים עָלָיו כְּשֶׁעָבְרוּ מִמֶּנּוּ, וְעַכְשָׁו שֶׁחָזְרוּ עִמּוֹ, הֲרֵי וַדַּאי נִחוּמִים לְכָל הַצְּדָדִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד אזיל בר נש בארח מישר, אינון חדאן ביה, ואתקיפו עמיה בחדוה, מכרזן קמיה ואמרין, הבו יקר לדיוקנא דמלכא. וכד אזיל בארח עקימו, אינון מתאבלן עליה, ומתעברן מניה. כיון דאתקיף ביה קודשא בריך הוא, ואנהיג ליה בארח מישר, כדין כתיב, ׳ואשלם נחמים לו ולאבליו׳. ׳ואשלם נחומים לו׳ - בקדמיתא, דאיהו אתנחם על מה דעבד בקדמיתא, ועל מה דעבד השתא, ותב בתיובתא. ובתר כן ולאבליו, אינון מלאכין דהוו מתאבלן עליה כד אתעברו מניה, והשתא דאתהדרו בהדיה, הא ודאי נחומים לכל סטרין.

התרגום: כשאדם הולך בדרך ישר, הם שמחים בו ומחזיקים אותו בשמחה, מכריזים לפניו ואומרים: תנו כבוד לדיוקן המלך. וכשהולך בדרך עקם, הם מתאבלים עליו ועוברים ממנו. כיון שהקב"ה מחזיק בו ומנהיג אותו בדרך ישרה, אז כתוב ׳ואשלם נחמים לו ולאבליו׳ (ישעיה נז, יח) - ׳ואשלם נחמים לו׳ - בתחלה, שהוא התנחם על מה שעשה בתחלה ועל מה שעשה עכשו ושב בתשובה. ואחר כך ולאבליו, אותם מלאכים שהיו מתאבלים עליו כשעברו ממנו, ועכשו שחזרו עמו, הרי ודאי נחומים לכל הצדדים.

מן המפרשים

הסולם: כד אזיל בר נש וכו': כשהאדם הולך בדרך הישר, הם שמחים בו, ומחזקים אותו בשמחה, מכריזים לפניו ואומרים, תנו כבוד לצורתו של המלך. וכשהולך בדרך עקום, הם מתאבלים עליו ונעברים ממנו. כיון שהחזיק בו הקב"ה, והנהיג אותו בדרך הישר, אז כתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: