ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 19 (צו ע"א)

מאין כמוך בחכמי הגוים - תמיהה על שבח האומות

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 19 · דף צו ע"א

לשון הזוהר

וְתוּ סֵיפָא דִּקְרָא, דִּכְתִּיב, ׳כִּי בְּכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׳ (ירמיהו י, ז). כָּל הַאי, שְׁבָחָא אִיהוּ לִשְׁאַר עַמִּין, וּתְוָוהָא אִיהוּ, הֵיךְ לָא מִסְתַּלְּקֵי בְּהַאי קְרָא לְרוּם רְקִיעָא. אֶלָּא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָמָא עֵינַיְיהוּ, וְלָא יַדְעֵי בֵּיהּ כְּלָל, דְּהָא מַה דַּאֲנַן אַמְרֵי דְּכֻלְּהוּ אַיִן, וָאֶפֶס, וָתֹהוּ. דִּכְתִּיב, ׳כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ׳ (ישעיהו מ, יז), הָא עִקָרָא עִלָּאָה רַבָּא וְיַקִּירָא שָׁוֵי לוֹן קְרָא דָּא.

תרגום

וְעוֹד סוֹף הַפָּסוּק, שֶׁכָּתוּב ׳כִי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךְ׳ (ירמיה י, ז) - כָּל זֶה הוּא שֶׁבַח לִשְׁאָר הָעַמִּים. וּתְמִיהָה הִיא אֵיךְ לֹא מִתְעַלִּים בַּפָּסוּק הַזֶּה לְרוּם הָרָקִיעַ? אֶלָּא שהקב"ה סִמֵּא אֶת עֵינֵיהֶם וְלֹא יוֹדְעִים בּוֹ כְּלָל, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁכֻּלָּם אַיִן וְאֶפֶס וְתֹהוּ, שֶׁכָּתוּב ׳כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ׳ (ישעיה מ, יז) - הֲרֵי הָעִקָּר הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל וְהַנִּכְבָּד שָׂם אוֹתָם הַכָּתוּב הַזֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותו סיפא דקרא, דכתיב, ׳כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך׳ (ירמיהו י, ז). כל האי, שבחא איהו לשאר עמין, ותווהא איהו, היך לא מסתלקי בהאי קרא לרום רקיעא. אלא, דקודשא בריך הוא סמא עינייהו, ולא ידעי ביה כלל, דהא מה דאנן אמרי דכלהו אין, ואפס, ותהו. דכתיב, ׳כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׳ (ישעיהו מ, יז), הא עקרא עלאה רבא ויקירא שוי לון קרא דא.

התרגום: ועוד סוף הפסוק, שכתוב ׳כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך׳ (ירמיה י, ז) - כל זה הוא שבח לשאר העמים. ותמיהה היא איך לא מתעלים בפסוק הזה לרום הרקיע? אלא שהקב"ה סמא את עיניהם ולא יודעים בו כלל, שהרי מה שאנו אומרים שכלם אין ואפס ותהו, שכתוב ׳כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׳ (ישעיה מ, יז) - הרי העקר העליון הגדול והנכבד שם אותם הכתוב הזה.

מן המפרשים

אור החמה: על שגיונות מאי וגומר ענין שאלת מאי שגיונות וכן מה שביאר מלה זו אחר פ' ה' שמעתי וגומר הענין הוא כי הנה הרגיש עתה כי לפי זה הפי' השני יש קושיא א' והיא בשלמא לפי' הראשון הוה אתי שפיר כי אמר שנתחבר תפלה בחבקוק משום שגיונות פי'…

אור יקר: הגוים ובכל מלכותם ]מאין כמוך[, מהו מלה דאתפשט בינייהו וכולהו אודן ע״ד כד חמאן בחכמתא דילהון[ עובדך וגבורתך אתפשט מלה דא בינייהו ואמרי מאין כמוך, אמרי ואתפשט בינייהו, חדו חברייא ובכו ולא אמרו מדי אוף הוא בכה כמלקדמין. וכאשר…

הסולם: ותו סיפא דקרא וכו': ועוד, סוף המקרא, שכתוב, כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך. כל זה שבח הוא לשאר העמים, ופלא הוא, איך אינם מתעלים במקרא הזה לרום הרקיע, שהמקרא נותן לחכמיהם ומלכותם איזה יחס אל הקב"ה, שצריך משום זה לומר,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: