ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 186 (קה ע"א)

והיה זרעך כעפר הארץ - אבנים קדושות ומרגליות המטה

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 186 · דף קה ע"א

לשון הזוהר

וְעַל תְּרֵין אִלֵּין לָא שַׁלְטָא בְּהוּ עֵינָא בִּישָׁא, דְּהָא מִי מָנָה לְעָפָר יַעֲקֹב, אִלֵּין אִינּוּן אֲבָנִין (ד"א דרגין) קַדִּישִׁין, אֲבָנִין מְפוּלָמִין, דְּמִנְּהוֹן נַפְקֵי מַיִין לְעָלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ׳ (בראשית כח, יד). מַה הַהוּא (וישלח ק"ע) עֲפַר, עָלְמָא מִתְבָּרִךְ בְּגִינֵיהּ. אוּף הָכִי ׳וְהִתְבָּרַכוּ בְזַרְעֲךָ כָּל גּוֹיי הָאָרֶץ׳ (בראשית כב, יח). כַּעֲפַר הָאָרֶץ מַמָּשׁ. וּמִסְפָּר דְּאִיהוּ מוֹנֶה תִּנְיָינָא, מָנָה לְרֹבַע כָּל אִינּוּן נוּקְבִין, מַרְגְּלָן עִלָּאִין, דְּמִטָּה דְּשָׁכִיב עָלֵיהּ יִשְׂרָאֵל.

תרגום

וְעַל שְׁנֵי אֵלֶּה לֹא שָׁלְטָה בָהֶם עַיִן הָרָע, שֶׁהֲרֵי מִי מָנָה לַעֲפַר יַעֲקֹב - אֵלֶּה אוֹתָן אֲבָנִים (דְּרָגוֹת) קְדוֹשׁוֹת, אֲבָנִים מְפֻלָּמוֹת שֶׁמֵּהֶן יוֹצְאִים מַיִם לְעוֹלָם. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְהָיָה זַרְעֲךְ כַּעֲפַר הָאָרֶץ׳ (בראשית כח, יד) - מָה אוֹתוֹ עָפָר הָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ בִּשְׁבִילוֹ, אַף כָּךְ ׳וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךְ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ׳ (בראשית כב, יח) - כַּעֲפַר הָאָרֶץ מַמָּשׁ. וּמִסְפָּר, שֶׁהוּא מוֹנֶה שֵׁנִי, מָנָה אֶת רֹבַע כָּל אוֹתָן נְקֵבוֹת, מַרְגָּלִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁל הַמִּטָּה שֶׁשּׁוֹכֵב עָלֶיהָ יִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל תרין אלין לא שלטא בהו עינא בישא, דהא מי מנה לעפר יעקב, אלין אינון אבנין (ד"א דרגין) קדישין, אבנין מפולמין, דמנהון נפקי מיין לעלמא. ועל דא כתיב ׳והיה זרעך כעפר הארץ׳ (בראשית כח, יד). מה ההוא (וישלח ק"ע) עפר, עלמא מתברך בגיניה. אוף הכי ׳והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׳ (בראשית כב, יח). כעפר הארץ ממש. ומספר דאיהו מונה תניינא, מנה לרבע כל אינון נוקבין, מרגלן עלאין, דמטה דשכיב עליה ישראל.

התרגום: ועל שני אלה לא שלטה בהם עין הרע, שהרי מי מנה לעפר יעקב - אלה אותן אבנים (דרגות) קדושות, אבנים מפלמות שמהן יוצאים מים לעולם. ועל זה כתוב ׳והיה זרעך כעפר הארץ׳ (בראשית כח, יד) - מה אותו עפר העולם מתברך בשבילו, אף כך ׳והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׳ (בראשית כב, יח) - כעפר הארץ ממש. ומספר, שהוא מונה שני, מנה את רבע כל אותן נקבות, מרגליות עליונות, של המטה ששוכב עליה ישראל.

מן המפרשים

הסולם: ועל תרין אלין וכו': ועל שנים אלו אינו שולט בהם עין הרע, כי מי מנה עפר יעקב אלו הן אבנים הקדושות, אבנים חזקים, שמהם יוצא מים לעולם. ועל זה כתוב, והיה זרעך כעפר הארץ, מה עפר ההוא העולם מתברך בשבילו אף כן, והתברכו בזרעך כל גויי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: