ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 3: ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה › פיסקה 179 (קה ע"א)

אין כליון לישראל לעולם - שם הגדול הבנין הראשון

משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 179 · דף קה ע"א

לשון הזוהר

וְעַל דָּא, לֵית שְׁצִיאוּ לְיִשְׂרָאֵל, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. וְחָס וְשָׁלוֹם אִלְמָלֵא יִשְׁתְּצִיאוּ, שְׁמָא דָּא לָא הֲוֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל׳ (יהושע ז, ט). שְׁמָא גָּדוֹל, דָּא, בִּנְיָינָא קַדְמָאָה, שְׁמָא קַדְמָאָה אֱלֹהִים. וְהַשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן בְּגָלוּתָא, כִּבְיָכוֹל כָּל בִּנְיָינָא נָפַל. לְזִמְנָא דְּאָתֵי, כַּד יִפְרוֹק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנוֹי מִגָּלוּתָא, (מתחבר) מִ"י וְאֵלֶּ"ה דְּהֲוָה בְּפֵרוּדָא בְּגָלוּתָא, יִתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא, וּשְׁמָא דֶּאֱלֹהִים יְהֵא שְׁלִים עַל תְקּוּנֵיהּ, וְעָלְמָא יִתְבְּסָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָּה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם׳ (ישעיהו ס, ח).

תרגום

וְלָכֵן אֵין כִּלָּיוֹן לְיִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְחַס וְשָׁלוֹם, אִלְמָלֵא יִכְלוּ, הַשֵּׁם הַזֶּה לֹא הָיָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךְ הַגָּדוֹל׳ (יהושע ז, ט). שֵׁם הַגָּדוֹל זֶה הַבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן, שֵׁם הָרִאשׁוֹן אֱלֹהִים. וְעַכְשָׁו שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, (יִתְחַבֵּר) כִּבְיָכוֹל נָפַל כָּל הַבִּנְיָן, וְלֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁיִּגְאַל הקב"ה אֶת בָּנָיו מֵהַגָּלוּת, מִ"י וְאֵלֶּ"ה שֶׁהָיוּ בְפֵרוּד בַּגָּלוּת יִתְחַבְּרוּ כְאֶחָד, וְשֵׁם הָאֱלֹהִים יִהְיֶה שָׁלֵם עַל תִּקּוּנוֹ וְהָעוֹלָם יִתְבַּסֵּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבּתֵיהֶם׳ (ישעיה ס, ח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא, לית שציאו לישראל, לעלם ולעלמי עלמין. וחס ושלום אלמלא ישתציאו, שמא דא לא הוי, הדא הוא דכתיב, ׳והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול׳ (יהושע ז, ט). שמא גדול, דא, בניינא קדמאה, שמא קדמאה אלהים. והשתא דישראל אינון בגלותא, כביכול כל בניינא נפל. לזמנא דאתי, כד יפרוק קודשא בריך הוא לבנוי מגלותא, (מתחבר) מ"י ואל"ה דהוה בפרודא בגלותא, יתחברון כחדא, ושמא דאלהים יהא שלים על תקוניה, ועלמא יתבסם. הדא הוא דכתיב, ׳מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם׳ (ישעיהו ס, ח).

התרגום: ולכן אין כליון לישראל לעולם ולעולמי עולמים. וחס ושלום, אלמלא יכלו, השם הזה לא היה. זהו שכתוב ׳והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול׳ (יהושע ז, ט). שם הגדול זה הבנין הראשון, שם הראשון אלהים. ועכשו שישראל בגלות, (יתחבר) כביכול נפל כל הבנין, ולעתיד לבא כשיגאל הקב"ה את בניו מהגלות, מ"י ואל"ה שהיו בפרוד בגלות יתחברו כאחד, ושם האלהים יהיה שלם על תקונו והעולם יתבסם. זהו שכתוב ׳מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם׳ (ישעיה ס, ח).

מן המפרשים

הסולם: ועל דא לית וכו': ועל כן אין כליה לישראל לעולם ולעולמי עולמים. וחס ושלום, אם היו כלים, שם הזה אלקים, לא היה, כי ג' אותיות אל"ה מאלקים מלובשות בנשמות ישראל כנ"ל בדבור הסמוך, ז"ש והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול .…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: