ראובן שמעון לוי ויהודה - אור עוון וחיבור זכר ונוקבא
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 160 · דף קד ע"א
לשון הזוהר
בְּקַדְמִיתָא, דִּיּוּקְנָא דִּלְעֵילָּא הֲוָה כֹּלָּא רְאוּבֵן: ׳אוֹ"ר בֵּ"ן׳ (בראשית א, ו). ׳וַיֹּאמֶר אֱלהִים יְהִי אוֹר, יְמִינָא אוֹר׳. (ב"ן) שִׁמְעוֹן שְׂמָאלָא אוֹר בְּהַהוּא סִיגָא דְּדַהֲבָא בַּהֲדֵיהּ שֵׁם עָוֹן. לֵוִ"י: חִבּוּרָא דְּכֹלָּא, לְאִתְחַבְּרָא מִתְּרֵין סִטְרִין. יְהוּדָה: נוּקְבָּא בַּהֲדֵי דְּכוּרָא מִתְדַּבְּקָת, יְה"וּ, דָּא דְּכוּרָא. ד"ה, דָּא נוּקְבָּא דַּהֲוַת בַּהֲדֵיהּ.
תרגום
בַּתְּחִלָּה דְּיוֹקַן הָעֶלְיוֹן הָיָה הַכֹּל רְאוּבֵן - ׳אוֹ"ר בֵּ"ן׳ (בראשית א, ד). ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, יָמִין אוֹר׳ (בראשית א, ג) - (ב"ן) שִׁמְעוֹן שְׂמֹאל אוֹר, בְּאוֹתוֹ סִיג שֶׁל הַזָּהָב שֶׁעִמּוֹ - שֵׁם עָוֹן. לֵוִי - חִבּוּר שֶׁל הַכֹּל לְהִתְחַבֵּר מִשְּׁנֵי צְדָדִים. יְהוּדָה - נוּקְבָּא עִם זָכָר נִדְבֶּקֶת. יְה"וּ - זֶה זָכָר. דָ"ה - זוֹ נוּקְבָּא שֶׁהָיְתָה עִמּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בקדמיתא, דיוקנא דלעילא הוה כלא ראובן: ׳או"ר ב"ן׳ (בראשית א, ו). ׳ויאמר אלהים יהי אור, ימינא אור׳. (ב"ן) שמעון שמאלא אור בההוא סיגא דדהבא בהדיה שם עון. לו"י: חבורא דכלא, לאתחברא מתרין סטרין. יהודה: נוקבא בהדי דכורא מתדבקת, יה"ו, דא דכורא. ד"ה, דא נוקבא דהות בהדיה.
התרגום: בתחלה דיוקן העליון היה הכל ראובן - ׳או"ר ב"ן׳ (בראשית א, ד). ׳ויאמר אלהים יהי אור, ימין אור׳ (בראשית א, ג) - (ב"ן) שמעון שמאל אור, באותו סיג של הזהב שעמו - שם עון. לוי - חבור של הכל להתחבר משני צדדים. יהודה - נוקבא עם זכר נדבקת. יה"ו - זה זכר. ד"ה - זו נוקבא שהיתה עמו.
מן המפרשים
הסולם: בקדמיתא דיוקנא דלעילא: בתחילה הצורה שלמעלה היתה הכל, שאפילו רחל, עלתה והיתה למעלה מחזה. ראובן הוא אותיות אור בן, שה"ס ויאמר אלקים יהי אור, שהוא ימין, דהיינו חסד, של ז"א. שמעון, הוא שמאל, והוא אור, עם ההיא פסולת של זהב, כי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: