ה' לא גבה לבי - ענוות דוד המלך למרות מלכותו העליונה
משפטים · ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה׳ - סבא דמשפטים: סודות הגלגול והנשמה · מאמר 3 · פיסקה 123 · דף קא ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח הַהוּא סָבָא וְאָמַר, ׳יהו"ה לא גָּבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְגוֹ'׳ (תהילים קלא, א). דָּוִד מַלְכָּא אָמַר דָּא, בְּגִין דְּהֲוָה מַלְכָּא עִלָּאָה, וְשַׁלִּיטָא עַל כָּל מַלְכִין עִלָּאִין, וְשַׁלִּיטִין דְּאִית מִמִּזְרָח וְעַד מַעֲרָב, וְלָא סָלִיק עַל לִבֵּיהּ לְאַסְטָאָה מֵאָרְחָא, וְתָדִיר שָׁפִיל לִבֵּיהּ קָמֵי מָארֵיהּ, וְכַד הֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, הֲוָה מִתְגַּבַּר כְּאַרְיָא, וְעֵינוֹי תָּדִיר מְאִיכִין בְּאַרְעָא, מִדְּחִילוּ דְּמָארֵיהּ. וְכַד הֲוָה אָזִיל בֵּין עַמָּא, לָא הֲוָה בֵּיהּ גַּסּוּת רוּחָא כְּלַל.
תרגום
פָּתַח אוֹתוֹ זָקֵן וְאָמַר, ׳ה'׳ (תהלים קלא, א) - לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְגוֹ'. דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר אֶת זֶה מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עֶלְיוֹן וְשׁוֹלֵט עַל כָּל הַמְּלָכִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַשַּׁלִּיטִים שֶׁיֵּשׁ מִמִּזְרָח וְעַד מַעֲרָב, וְלֹא עָלָה עַל לִבּוֹ לִסְטוֹת מִן הַדֶּרֶךְ, וְתָמִיד שָׁפַל לִבּוֹ לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וּכְשֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הָיָה מִתְגַּבֵּר כָּאַרְיֵה, וְעֵינָיו תָּמִיד מֻנְמָכוֹת לָאָרֶץ מִפַּחַד רִבּוֹנוֹ, וּכְשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בֵּין הָעָם, לֹא הָיְתָה בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ כְּלָל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ההוא סבא ואמר, ׳יהו"ה לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו'׳ (תהילים קלא, א). דוד מלכא אמר דא, בגין דהוה מלכא עלאה, ושליטא על כל מלכין עלאין, ושליטין דאית ממזרח ועד מערב, ולא סליק על לביה לאסטאה מארחא, ותדיר שפיל לביה קמי מאריה, וכד הוה לעי באורייתא, הוה מתגבר כאריא, ועינוי תדיר מאיכין בארעא, מדחילו דמאריה. וכד הוה אזיל בין עמא, לא הוה ביה גסות רוחא כלל.
התרגום: פתח אותו זקן ואמר, ׳ה'׳ (תהלים קלא, א) - לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו'. דוד המלך אמר את זה משום שהיה מלך עליון ושולט על כל המלכים העליונים והשליטים שיש ממזרח ועד מערב, ולא עלה על לבו לסטות מן הדרך, ותמיד שפל לבו לפני רבונו, וכשהיה עוסק בתורה, היה מתגבר כאריה, ועיניו תמיד מנמכות לארץ מפחד רבונו, וכשהיה הולך בין העם, לא היתה בו גסות הרוח כלל.
מן המפרשים
אור החמה: פתח ההוא סבא וגומר אמר כי כנגד ג' בחינות אמר דוד מקרא זה כי כנגד שכל ימיו מעולם היתה בו מדת הענוה תמיד ולז"א ה' לא גבה לבי. ולפי שהאדם שהוא עניו ושפל צריך שבעת עסקו בתורה צריך שיהא עז כנמר עכ"ז אני ולא רמו עיני אפי' בעת עסקי…
הסולם: פתח ההוא סבא וכו': פתח זקן ההוא ואמר, ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו'. דוד המלך אמר זה, משום שהיה מלך עליון, ושליט על כל מלכים עליונים, והשליטים שיש ממזרח עד מערב, דהיינו שהיו מפחדים מגבורתו, ולא עלה על לבו לסור מן הדרך, ותמיד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: