ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 28: לא תבשל גדי בחלב אמו - מאכלי איסור בשר בחלב וזכות דניאל וחביריו › פיסקה 9 (קכה ע"ב)

דניאל בגוב האריות - לא שנה צלמו והאריות לא חבלו בו

משפטים · לא תבשל גדי בחלב אמו - מאכלי איסור בשר בחלב וזכות דניאל וחביריו · מאמר 28 · פיסקה 9 · דף קכה ע"ב

לשון הזוהר

וְדָנִיֵאל דְּאִסְתָּמַּר מֵהַאי, כַּד רָמוּ יָתֵיהּ לְגוּבָא דְּאַרְיָיוָותָא, אִשְׁתְּלִים בְּצוּלְמָא דְּמָארֵיהּ, וְלָא שָׁנֵי (בראשית קצ"א ע"א) ׳צוּלְמֵיהּ לְצוּלְמָא אַחֲרָא, וְעַל דָּא דַּחֲלוּ אַרְיָיוָותָא מִנֵּיהּ, וְלָא חַבְּלוּהוּ׳. וְהַהוּא רָשָׁע, בְּשַׁעֲתָא דְּמַלְכוּתָא אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ, ׳וְעִם חֵיוַת בָּרָא׳ (דניאל ד, כ) הֲוָה מָדוֹרֵיהּ, אַעְדֵּי צוּלְמָא דְּאַנְפּוֹי מִנֵּיהּ, וּמֵהַהוּא יוֹמָא, לָא אִתְחָזֵי צוּלְמֵיהּ, צוּלְמָא דְּבַר נָשׁ, וְכָל בְּעִירָא דְּאָתֵי, אִתְחָזֵי לֵיהּ, צוּלְמָא דְּזִינֵיהּ, וְנוּקְבֵיהּ, וַהֲווּ אַתְיָין עָלֵיהּ כֻּלְּהוּ, וּבְכַמָּה זִמְנִין הֲווֹ אַכְלִין לֵיהּ ׳חֵיוָת בָּרָא׳, בַּר דְּאִתְגְּזַר הַאי עוֹנְשָׁא עָלֵיהּ, בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס׳ (חבקוק א, י), בְּגִין כַּךְ, כֹּלָּא יִתְקַלְּסוּ בֵּיהּ, כָּל הַהוּא זִמְנָא.

תרגום

וְדָנִיִּאִל שֶׁנִּשְׁמַר מִזֶּה, כְּשֶׁזְּרָקוּהוּ לְגֹב הָאֲרָיוֹת, הִשְׁתַּלֵּם בְּצֶלֶם רִבּוֹנוֹ, וְלֹא שִׁנָּה צַלְמוֹ לְצֶלֶם אַחֵר, וְלָכֵן פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ הָאֲרָיוֹת וְלֹא חִבְּלוּ בוֹ. וְאוֹתוֹ רָשָׁע, בְּשָׁעָה שֶׁהָעָבְרָה מִמֶּנּוּ מַלְכוּתוֹ וּמְדוֹרוֹ הָיָה ׳עִם חַיּוֹת׳ הַשָּׂדֶה, הָעֳבַר מִמֶּנּוּ צֶלֶם פָּנָיו, וּמֵאוֹתוֹ יוֹם לֹא נִרְאָה צַלְמוֹ צֶלֶם שֶׁל אָדָם, וְכָל בְּהֵמָה שֶׁבָּאָה, נִרְאָה לָהּ בְּצֶלֶם שֶׁל מִינָהּ וּנְקֵבָתָהּ, וְכֻלָּם הָיוּ בָאִים עָלָיו, וּבְכַמָּה פְעָמִים הָיוּ אוֹכְלוֹת אוֹתוֹ חַיּוֹת הַשָּׂדֶה זוּלַת שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הָעֹנֶשׁ הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס׳ (חבקוק א, י), מִשּׁוּם כָּךְ כֻּלָּם הִתְקַלְּסוּ בוֹ כָּל אוֹתוֹ זְמַן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ודניאל דאסתמר מהאי, כד רמו יתיה לגובא דארייוותא, אשתלים בצולמא דמאריה, ולא שני (בראשית קצ"א ע"א) ׳צולמיה לצולמא אחרא, ועל דא דחלו ארייוותא מניה, ולא חבלוהו׳. וההוא רשע, בשעתא דמלכותא אתעדי מניה, ׳ועם חיות ברא׳ (דניאל ד, כ) הוה מדוריה, אעדי צולמא דאנפוי מניה, ומההוא יומא, לא אתחזי צולמיה, צולמא דבר נש, וכל בעירא דאתי, אתחזי ליה, צולמא דזיניה, ונוקביה, והוו אתיין עליה כלהו, ובכמה זמנין הוו אכלין ליה ׳חיות ברא׳, בר דאתגזר האי עונשא עליה, בגין דכתיב, ׳והוא במלכים יתקלס׳ (חבקוק א, י), בגין כך, כלא יתקלסו ביה, כל ההוא זמנא.

התרגום: ודניאל שנשמר מזה, כשזרקוהו לגב האריות, השתלם בצלם רבונו, ולא שנה צלמו לצלם אחר, ולכן פחדו ממנו האריות ולא חבלו בו. ואותו רשע, בשעה שהעברה ממנו מלכותו ומדורו היה ׳עם חיות׳ השדה, העבר ממנו צלם פניו, ומאותו יום לא נראה צלמו צלם של אדם, וכל בהמה שבאה, נראה לה בצלם של מינה ונקבתה, וכלם היו באים עליו, ובכמה פעמים היו אוכלות אותו חיות השדה זולת שנגזר עליו הענש הזה, משום שכתוב ׳והוא במלכים יתקלס׳ (חבקוק א, י), משום כך כלם התקלסו בו כל אותו זמן.

מן המפרשים

הסולם: ודניאל דאסתמר מהאי וכו': ודניאל שנשמר מזה, כשהשליכו אותו לבור האריות, היה שלם בצלם רבונו, ולא נשתנה צלמו לצלם אחר, וע"כ יראו האריות ממנו, ולא חבלו אותו. ורשע ההוא, בשעה שהמלכות הוסרה ממנו, ועם חיות השדה היה מגורו, הוסר צלם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר