לא תבשל גדי בחלב אמו
מאכלי איסור בשר בחלב וזכות דניאל וחביריו
לא תבשל גדי בחלב אמו - כנסת ישראל האם הקדושה אחוזה בחלק ישראל
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה שֶׁאָמַר רַבִּי אַבָּא, שֶׁכָּתוּב ׳לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׳ (שמות כג, יט) - בַּחֲלֵב הָאֵם הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה ׳אִמּוֹ׳? וְאִם תֹּאמַר, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִמּוֹ שֶׁל צַד הַטֻּמְאָה - לֹא כָּךְ! שֶׁהֲרֵי שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה נֶאֶחְזָה בַּחֵלֶק שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ׳ (דברים לב, ט).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא, דִּכְתִּיב ׳לא תְּבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׳ (דברים יד, כא) - בַּחֲלֵב הָאֵם מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳אִמּוֹ׳. וְאִי תֵּימָא, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִמּוֹ דְּסִטְרָא דִּמְסָאֳבָא - לָאו הָכִי. דְּהָא שְׁמַעְנָא דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִימָּא קַדִּישָׁא בְּחוּלָקֵיהּ דְּיִשְׂרָאֵל אִתְאַחֲדָא, דִּכְתִּיב, ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ׳ (דברים לב, ט).
האם נאחזת לצד ימין ולצד שמאל - שנים תלויים באם הקדושה
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָפֶה אָמַרְתָּ, וְזֶה שֶׁל רַבִּי אַבָּא יָפֶה, וְהַכֹּל תָּלוּי זֶה בָּזֶה. בֹּא וּרְאֵה, הָאֵם נֶאֶחְזָה לָהֶם לְמַעְלָה לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה, וּשְׁנַיִם הֵם - אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל. וּמִשּׁוּם כָּךְ, מֵהֶם לְיָמִין וּמֵהֶם לִשְׂמֹאל. וְכֻלָּם תְּלוּיִים בָּאֵם הַזֹּאת, הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה, וְנֶאֱחָזִים בָּהּ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, שַׁפִּיר קָאָמַרְתְּ, וְהָא דְּרַבִּי אַבָּא שַׁפִּיר, וְכֹלָּא דָּא בְּדָא תַּלְיָא. תָּא חֲזִי, אִמָא אִתְאַחֲדָא לְהוּ לְעֵילָּא, לְסִטְרָא דָּא וּלְסִטְרָא דָּא, וּתְרֵין אִינּוּן - חֲדָא לִימִינָא, וַחֲדָא לִשְׂמָאלָא. וּבְגִינֵי כַּךְ, מִנְּהוֹן לִימִינָא, וּמִנְּהוֹן לִשְׂמָאלָא. וְכֻלְּהוּ תַּלְיָין בְּהַאי אֵ"ם, אִמָּא קַדִּישָׁא, וְאִתְאַחֲדָן בָּהּ.
יונקת מן הסטרא אחרא כשהמקדש נטמא - בכורים בלבן נגד לבן הארמי
מָתַי הֵם נֶאֱחָזִים בָּהּ? בְּשָׁעָה שֶׁהָאֵם הַזּוֹ יוֹנֶקֶת מִן הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַמִּקְדָּשׁ נִטְמָא, וְהַנָּחָשׁ הֶחָזָק מַתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת. וְאָז הַגְּדִי יוֹנֵק מֵחֲלֵב אִמּוֹ, וּמִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים. וְעַל זֶה יִשְׂרָאֵל מַקְדִּימִים וּמְבִיאִים בִּכּוּרִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם מְבִיאִים אוֹתָם, צְרִיכִים לוֹמַר וְלִפְתֹּחַ בְּלָבָן, שֶׁרָצָה בִּכְשָׁפָיו אֵלּוּ לִשְׁלֹט בְּיַעֲקֹב וּבְזֶרַע הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא נִתְּנוּ בְיָדוֹ וְלֹא נִמְסְרוּ יִשְׂרָאֵל לְצַד זֶה. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וְגוֹ'׳ (שמות כג, יט) - ׳לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׳ - וְלֹא יוֹנֵק אוֹתוֹ הַצַּד מֵחֲלֵב אִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא יִטָּמֵא הַמִּקְדָּשׁ, וְהַדִּינִים לֹא מִתְעוֹרְרִים.
בלשון הזוהר
אֵימָתַי אִתְאַחֲדָן בָּהּ. בְּשַׁעֲתָא דְּהַאי אֵם יָנְקָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וּמִקְדְּשָׁא אִסְתְּאָב, וְחִוְיָא תַּקִּיפָא שַׁארִי לְאִתְגַּלָּאָה. כְּדֵין גַּדְיָא יַנְקָא מֵחָלָבָא דְּאִמֵּיהּ, וְדִינִין מִתְעָרִין. וְעַל דָּא, יִשְׂרָאֵל קַדְּמִין וְאֵייתָאן בִּכּוּרִים. וּבְשַׁעֲתָא דְּמַיְיתִין לְהוּ, בַּעְיָין לְמֵימַר וּלְמִפְתַּח בֵּיהּ בְּלָבָן, דְּבָעָא בְּחַרְשׁוֹי אִלֵּין, לְשַׁלְּטָאָה בְּיַעֲקֹב, וּבְזַרְעָא קַדִּישָׁא. וְלָא אִתְיְיהִיבוּ בִּידֵיהּ, וְלָא אִתְמַסְּרָן יִשְׂרָאֵל לְסִטְרָא דָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וְגוֹ'׳ - ׳לא תְּבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׳ - וְלָא יָנְקָא הַהוּא סִטְרָא, מֵחָלָבָא דְּאִמֵּיהּ, דְּהָא לָא יִסְתְּאָב מַקְדְּשָׁא, וְדִינִין לָא מִתְעָרִין.
לא יאכל בשר בחלב זרע הקדש - מעשה למטה מעורר למעלה
מִשּׁוּם כָּךְ לֹא יֹאכַל בָּשָׂר בְּחָלָב כָּל זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, וְכָל מִי שֶׁבָּא מֵהַצַּד הַזֶּה, שֶׁלֹּא יִתֵּן מָקוֹם לְמִי שֶׁלֹּא צָרִיךְ. שֶׁהֲרֵי בְּמַעֲשֶׂה תָּלוּי הַדָּבָר, בְּמַעֲשֶׂה שֶׁלְּמַטָּה לְעוֹרֵר לְמַעְלָה. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁרִבּוֹנָם קוֹרֵא עֲלֵיהֶם, ׳וּבְךָ בָּחַר יהו"ה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה׳ (דברים יד, ב). וְכָתוּב ׳כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳ (דברים יד, ב). וְכָתוּב ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ'׳ (דברים יד, א).
בלשון הזוהר
בְּגִינֵי כַּךְ, לָא יֵיכוּל בִּשְׂרָא בְּחָלָבָא כָּל זַרְעָא קַדִּישָׁא, וְכָל מַאן דְּאָתֵי מִסְּטַר דָּא, דְּלָא יָהִיב דּוּכְתָּא, לְמַאן דְּלָא אִצְטְרִיךְ. דְּהָא בְּעוֹבָדָא תַּלְיָא מִלְּתָא, בְּעוֹבָדָא דִּלְתַתָּא, לְאַתְעֲרָא לְעֵילָּא. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל מִכָּל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְמָרֵיהוֹן קָרֵי עָלַיְיהוּ, ׳וּבְךָ בָּחַר יהו"ה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה׳ (דברים יד, ב). וּכְתִיב ׳כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהו"ה אֱלהֶיךָ׳ (דברים יד, ב). וּכְתִיב ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלהֵיכֶם וְגוֹ'׳ (דברים יד, א).
עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו - גדי מקלס בקלפתו מעורר דינים
בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הֻכְשְׁרוּ מַעֲשֵׂיהֶם, מַה כָּתוּב? ׳עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ׳ (ישעיהו ג, יב) - דַּוְקָא ׳מָשְׁלוּ בוֹ׳. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדְּבָרִים בְּסוֹד סִפְרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וְכָךְ מָצָאנוּ בוֹ. וְעוֹד מָצָאנוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹכֵל מַאֲכָל זֶה שֶׁהִתְחַבֵּר כְּאֶחָד, (אוֹ) בְּשָׁעָה אַחַת אוֹ בִּסְעוּדָה אַחַת, אַרְבָּעִים יוֹם נִרְאֶה גְדִי מְקֻלָּס בִּקְלִפָּתוֹ אֶל אוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה, וְסִיעָה טְמֵאָה מִתְקָרְבִים עִמּוֹ. וְגוֹרֵם לְעוֹרֵר דִּינִים בָּעוֹלָם, דִּינִים שֶׁאֵינָם קְדוֹשִׁים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִתְכְּשָׁרוּ עוֹבָדַיְיהוּ, מַה כְּתִיב, ׳עַמִּי נוֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ׳ (ישעיהו ג, יב) - ׳מָשְׁלוּ בוֹ׳ דַּיְיקָא. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי בְּרָזָא דְּסִפְרָא דְּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, וְהָכִי אַשְׁכְּחָן בֵּיהּ. תּוּ אַשְׁכְּחָאן, דְּכָל מַאן דְּאָכִיל הַאי מֵיכְלָא דְּאִתְחַבָּר כַּחֲדָא, (או) בְּשַׁעֲתָא חֲדָא, אוֹ בִּסְעוּדָתָא חֲדָא, אַרְבְּעִין יוֹמִין אִתְחַזְיָא גַּדְיָא מְקֻלָּסָא בִּקְלִפּוֹי, לְגַבֵּי אִינּוּן דִּלְעֵילָּא, וְסִיַּעְתָּא מְסָאֲבָא מִתְקָרְבִין בַּהֲדֵיהּ. וְגָרִים לְאַתְעֲרָא דִּינִין בְּעָלְמָא, דִּינִין דְּלָא קַדִּישִׁין.
המוליד בן באותם ימים - מלוים לו נשמה מהסטרא אחרא ו ׳ונטמתם בם׳
וְאִם מוֹלִיד בֵּן בְּאוֹתָם יָמִים, מַלְוִים לוֹ נְשָׁמָה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁלֹּא צְרִיכָה. וְכָתוּב ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים וְגוֹ'׳ (ויקרא יא, מד). בָּא לְהִטָּמֵא - מְטַמְּאִים אוֹתוֹ וַדַּאי, שֶׁכָּתוּב ׳וְנִטְמֵתֶם בָּם׳ (ויקרא יא, מד) - חָסֵר א. טֻמְאָה אֲטוּמָה יוֹתֵר מִכֹּל, שֶׁאֵין רְשׁוּת לְהִטָּהֵר כָּךְ כְּמוֹ שְׁאָר מִינֵי הַטֻּמְאוֹת שֶׁנִּטְהָרוֹת. וְעוֹד, שֶׁפּוֹחֵד מֵחַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁהֲרֵי בְעֵינֵיהֶם נִמְצָא גְדִי וְיָכוֹל לְהִנָּזֵק, שֶׁהֲרֵי צֶלֶם אָדָם הָעֳבַר מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
וְאִי אוֹלִיד בַּר בְּאִינּוּן יוֹמִין, אוֹזְפִין לֵיהּ נִשְׁמְתָא, מִסִּטְרָא אַחֲרָא, דְּלָא אִצְטְרִיכָא. וּכְתִיב ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים וְגוֹ'׳ (ויקרא יא, מד). אָתֵי לְאִסְתַּאֲבָא - מְסָאֲבִין לֵיהּ וַדַּאי, דִּכְתִּיב ׳וְנִטְמֵתֶם בָּם׳ (ויקרא יא, מד) - חָסֵר א. מְסָאֳבוּתָא אֲטִימָא מִכֹּלָּא, דְּלֵית רְשׁוּ לְאִתְדַּכְּאָה הָכִי, כִּשְׁאַר זִינֵי דִּמְסָאֳבוּתָא דְּמִתְדַּכִּין. וְתוּ, דְּמִסְתָּפֵי מֵחֵיוָן בִּישָׁן, דְּהָא בְּעֵינַיְיהוּ גַּדְיָא אִשְׁתְּכַח, וְיָכִיל לְאַתְּזְקָא, דְּהָא צֻלְמָא דְּבַר נָשׁ אִתְעֲבָר מִנֵּיהּ.
אסור לאכל תרנגול בגבינה - מי שמתיר משקה את הנזירים יין
רַבִּי יֵיסָא הִתִּיר לֶאֱכֹל תַּרְנְגוֹל בִּגְבִינָה אוֹ בְּחָלָב. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָסוּר לְךְ, שֶׁלֹּא יִתֵּן אִישׁ פֶּתַח לַמִּינִים הָרָעִים. לֵךְ לֵךְ אוֹמְרִים לְנָזִיר, סָבִיב סָבִיב לַכֶּרֶם לֹא תִקְרַב. וַדַּאי אָסוּר לְךְ הוּא, שֶׁחֻמְרָה יֵשׁ בּוֹ כִּבְהֵמָה לִשְׁחִיטָה. וּמִי שֶׁמַּתִּיר אֶת זֶה, מַה כָּתוּב? ׳וַתַּשְׁקוּ אֶת הַנְּזִרִים יָיִן׳ (עמוס ב, יב) - מִי שֶׁמַּתִּיר אֶת זֶה, כְּמִי שֶׁמַּתִּיר אֶת זֶה. וְכָתוּב ׳לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה׳ (דברים יד, ג) - ׳כָּל׳ - לְהַכְלִיל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
רַבִּי יֵיסָא, שָׁרֵי לְמֵיכַל לְתַרְנְגוֹלָא בִּגְבִינָה אוֹ בְּחָלָבָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אָסִיר לָךְ, דְּלָא יָהִיב אִינִישׁ פִּתְחָא לְזִינִין בִּישִׁין. לֵךְ לֵךְ אַמְרִין נְזִירָא, סְחוֹר סְחוֹר לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב. וַדַּאי אָסִיר לָךְ הוּא, דְּחוּמְרָא אִית בֵּיהּ, כִּבְעִירָא לַשְּׁחִיטָה. וּמַאן דְּשָׁרֵי הַאי, מַה כְּתִיב ׳וַתַּשְׁקוּ אֶת הַנְּזִירִים יַיִן׳ (עמוס ב, יב) - מַאן דְּשָׁרֵי הַאי, כְּמַאן דְּשָׁרֵי הַאי. וּכְתִיב ׳לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה׳ (דברים יד, ג) - ׳כָּל׳ - לְאַכְלָלָא כֹּלָּא.
דניאל חנניה מישאל ועזריה - נצלו משום שלא נטמאו במאכליהם
שָׁנִינוּ, בַּמֶּה זָכוּ דָנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁנִּצְלוּ מֵאוֹתָם נִסְיוֹנוֹת? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ בְמַאַכְלֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּתוּב ׳וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וְגוֹ'׳ (דניאל א, ח). וְשָׁנִינוּ בְּסֵתֶר הַמִּשְׁנָה, מַאֲכַל אוֹתוֹ הָרָשָׁע, בָּשָׂר בְּחָלָב הָיָה וּגְבִינָה עִם בָּשָׂר, פְּרָט לְמַאֲכָלִים אֲחֵרִים, וְזֶה עָלָה לוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּכָל יוֹם.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, בְּמָה זָכוּ דָּנִיֵאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, דְּאִשְׁתְּזִיבוּ מֵאִינּוּן נִסְיוֹנֵי. אֶלָּא בְּגִין דְּלָא אִסְתָּאֲבוּ בְּמֵיכְלֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב ׳וַיָּשֶׂם דָּנִיֵאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וְגוֹ'׳ (דניאל א, ח). וְתָאנָא בִּסְתִימָא דְּמַתְנִיתִין, מֵיכְלָא דְּהַהוּא רָשָׁע, בִּשְׂרָא בְּחָלָבָא הֲוָה וּגְבִינָה עִם בִּשְׂרָא, בַּר מֵיכְלָן אַחֲרָנִין, וְדָא סָלִיק לֵיהּ בְּפָתוֹרֵיהּ, בְּכָל יוֹמָא.
דניאל בגוב האריות - לא שנה צלמו והאריות לא חבלו בו
וְדָנִיֵּאל שֶׁנִּשְׁמַר מִזֶּה, כְּשֶׁזְּרָקוּהוּ לְגֹב הָאֲרָיוֹת, הִשְׁתַּלֵּם בְּצֶלֶם רִבּוֹנוֹ, וְלֹא שִׁנָּה צַלְמוֹ לְצֶלֶם אַחֵר, וְלָכֵן פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ הָאֲרָיוֹת וְלֹא חִבְּלוּ בוֹ. וְאוֹתוֹ רָשָׁע, בְּשָׁעָה שֶׁהָעָבְרָה מִמֶּנּוּ מַלְכוּתוֹ, וּמְדוֹרוֹ הָיָה ׳עִם חַיּוֹת׳ (דניאל ד, כ) הַשָּׂדֶה, הָעֳבַר מִמֶּנּוּ צֶלֶם פָּנָיו, וּמֵאוֹתוֹ יוֹם לֹא נִרְאָה צַלְמוֹ צֶלֶם שֶׁל אָדָם, וְכָל בְּהֵמָה שֶׁבָּאָה, נִרְאָה לָהּ בְּצֶלֶם שֶׁל מִינָהּ וּנְקֵבָתָהּ, וְכֻלָּם הָיוּ בָאִים עָלָיו, וּבְכַמָּה פְעָמִים הָיוּ אוֹכְלוֹת אוֹתוֹ חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, זוּלַת שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הָעֹנֶשׁ הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס׳ (חבקוק א, י), מִשּׁוּם כָּךְ כֻּלָּם הִתְקַלְּסוּ בוֹ כָּל אוֹתוֹ זְמַן.
בלשון הזוהר
וְדָנִיֵאל דְּאִסְתָּמַּר מֵהַאי, כַּד רָמוּ יָתֵיהּ לְגוּבָא דְּאַרְיָיוָותָא, אִשְׁתְּלִים בְּצוּלְמָא דְּמָארֵיהּ, וְלָא שָׁנֵי צוּלְמֵיהּ לְצוּלְמָא אַחֲרָא, וְעַל דָּא דַּחֲלוּ אַרְיָיוָותָא מִנֵּיהּ, וְלָא חַבְּלוּהוּ. וְהַהוּא רָשָׁע, בְּשַׁעֲתָא דְּמַלְכוּתָא אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ, ׳וְעִם חֵיוַת בָּרָא׳ (דניאל ד, כ) הֲוָה מָדוֹרֵיהּ, אַעְדֵּי צוּלְמָא דְּאַנְפּוֹי מִנֵּיהּ, וּמֵהַהוּא יוֹמָא, לָא אִתְחָזֵי צוּלְמֵיהּ, צוּלְמָא דְּבַר נָשׁ, וְכָל בְּעִירָא דְּאָתֵי, אִתְחָזֵי לֵיהּ, צוּלְמָא דְּזִינֵיהּ, וְנוּקְבֵיהּ, וַהֲווּ אַתְיָין עָלֵיהּ כֻּלְּהוּ, וּבְכַמָּה זִמְנִין הֲווֹ אַכְלִין לֵיהּ ׳חֵיוָת בָּרָא׳, בַּר דְּאִתְגְּזַר הַאי עוֹנְשָׁא עָלֵיהּ, בְּגִין דִּכְתִּיב ׳וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס׳ (חבקוק א, י), בְּגִין כַּךְ, כֹּלָּא יִתְקַלְּסוּ בֵּיהּ, כָּל הַהוּא זִמְנָא.
מקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב - צלם רבונם לא זז מהם
בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב׳ (דניאל א, טו) (וגו') ׳מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּת בַּג הַמֶּלֶךְ׳ - ׳נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב׳ - שֶׁצֶּלֶם רִבּוֹנָם לֹא זָז מֵהֶם, וּמֵאֲחֵרִים זָז. מִי גָרַם אֶת זֶה? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִגְעֲלוּ בְּגִעוּלֵי מַאַכְלֵיהֶם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, מַה כְּתִיב, ׳וּלְמִקְצַת יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶן טוֹב מִכָּל הַיְלָדִים הָאוֹכְלִים אֶת פַּת בַּג הַמֶּלֶךְ׳ (דניאל א, טו) - ׳נִרְאָה מַרְאֵיהֶן טוֹב׳ - דְּצוּלְמָא דְּמָארֵיהוֹן לָא אַעְדִּיאוּ מִנְּהוֹן, וּמֵאַחֲרִנֵי אַעְדִּיאוּ. מַאן גָּרִים הַאי. בְּגִין דְּלָא אִתְגַּעֲלוּ בְּגִיעוּלֵי מֵיכְלֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב בְּהוּ ׳וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי׳.
ואל משה אמר עלה אל ה' ברית הדם וראית אלהי ישראל כלבנת הספיר
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.