ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 27: הנה אנכי שלח מלאך לפניך - משה מבקש אם אין פניך הלכים › פיסקה 2 (קכה ע"א)

משל למלך ובנו - אהבת ישראל בשליחת המלאך והשמר מפניו

משפטים · הנה אנכי שלח מלאך לפניך - משה מבקש אם אין פניך הלכים · מאמר 27 · פיסקה 2 · דף קכה ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִלָּה דָּא לָא קָאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא בִּרְחִימוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, וּלְאִתְפַּיְּיסָא בַּהֲדַיְיהוּ. לְמַלְכָּא דְּהֲוָה בָּעֵי לְמֵיזַל עִם בְּרֵיהּ. וְלָא בָּעֵי לְשָׁבְקָא לֵיהּ. אָתָא בְּרֵיהּ, וּמִסְתָּפֵי לְמִבָּעֵי לֵיהּ לְמַלְכָּא דְּיֵיזִיל בַּהֲדֵיהּ. אַקְדִּים מַלְכָּא וְאָמַר, הָא לִגְיוֹן פְּלָן יֵזִיל בַּהֲדָךְ, לְמִנְטַר לָךְ בְּאָרְחָא. לְבָתַר אָמַר אִסְתָּמַּר לָךְ מִנֵּיהּ, (בארחא) דְּהָא לָא גְּבָר שְׁלִים הוּא. אָמַר בְּרֵיהּ, אִי הָכִי, אוֹ אֲנָא אוֹתִיב הָכָא, אוֹ אַתְּ תֵּזִּיל עִמִּי, וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִינָךְ. כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּקַדְמִיתָא אָמַר, ׳הִנֵּה אָנֹכִי שֹׂלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ׳ - וּלְבָתַר אָמַר הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וְגוֹ'. בֵּיהּ שַׁעֲתָא אָמַר מֹשֶׁה, ׳אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים וְגוֹ'׳.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, דָּבָר זֶה לֹא אָמַר הקב"ה אֶלָּא בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְפַּיֵּס עִמָּם. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה רוֹצֶה לֶלֶכֶת עִם בְּנוֹ, וְלֹא רָצָה לַעֲזֹב אוֹתוֹ. בָּא בְנוֹ וּפָחַד לְבַקֵּשׁ מֵהַמֶּלֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ. הִקְדִּים הַמֶּלֶךְ וְאָמַר, הֲרֵי לִגְיוֹנֵר פְּלוֹנִי יֵלֶךְ עִמְּךְ לִשְׁמָרְךְ בַּדֶּרֶךְ. לְאַחַר מִכֵּן אָמַר, הִשָּׁמֵר לְךְ מִמֶּנּוּ (בַּדֶּרֶךְ), שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ גֶבֶר שָׁלֵם. אָמַר בְּנוֹ, אִם כָּךְ, אוֹ שֶׁאֲנִי אֵשֵׁב כָּאן, אוֹ שֶׁאַתָּה תֵּלֵךְ עִמִּי וְלֹא אֶפָּרֵד מִמְּךְ. כָּךְ הקב"ה, בַּתְּחִלָּה אָמַר, ׳הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךְ לִשְׁמָרְךְ בַּדָּרֶךְ׳ (שמות כג, כ) - וְאַחַר כָּךְ אָמַר, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וְגוֹ'. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר מֹשֶׁה, ׳אִם אֵין פָּנֶיךְ הֹלְכִים וְגוֹ'׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, מלה דא לא קאמר קודשא בריך הוא אלא ברחימותא דישראל, ולאתפייסא בהדייהו. למלכא דהוה בעי למיזל עם בריה. ולא בעי לשבקא ליה. אתא בריה, ומסתפי למבעי ליה למלכא דייזיל בהדיה. אקדים מלכא ואמר, הא לגיון פלן יזיל בהדך, למנטר לך בארחא. לבתר אמר אסתמר לך מניה, (בארחא) דהא לא גבר שלים הוא. אמר בריה, אי הכי, או אנא אותיב הכא, או את תזיל עמי, ולא אתפרש מינך. כך קודשא בריך הוא, בקדמיתא אמר, ׳הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך׳ - ולבתר אמר השמר מפניו וגו'. ביה שעתא אמר משה, ׳אם אין פניך הולכים וגו'׳.

התרגום: אמר רבי אלעזר, דבר זה לא אמר הקב"ה אלא באהבת ישראל ולהתפיס עמם. למלך שהיה רוצה ללכת עם בנו, ולא רצה לעזב אותו. בא בנו ופחד לבקש מהמלך שילך עמו. הקדים המלך ואמר, הרי לגיונר פלוני ילך עמך לשמרך בדרך. לאחר מכן אמר, השמר לך ממנו (בדרך), שהרי אינו גבר שלם. אמר בנו, אם כך, או שאני אשב כאן, או שאתה תלך עמי ולא אפרד ממך. כך הקב"ה, בתחלה אמר, ׳הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך׳ (שמות כג, כ) - ואחר כך אמר, השמר מפניו וגו'. באותה שעה אמר משה, ׳אם אין פניך הלכים וגו'׳.

מן המפרשים

זוהר הרקיע: ◆ דף קכ"ה ע"א) דכולא כח זכרות או ממו"ס כנזכר.‏ והשתא מפרש אמאי קרי ליה זמנין חבצלת וזמנין קרי לה שושנה וקאמר בקדמיתא כחבצלת דטרפין ירוקין והכוונה כי קודם הזיווג יש חיבוק ונישוק והחיבוק הוא כשהזכר אוחז בה ומעלה אותה ממקומה שהיא…

הסולם: אמר ר' אלעזר וכו': אר"א, דבר זה לא אמר הקב"ה אלא מאהבת ישראל, ולהתרצות עמהם. בדומה למלך שהיה רוצה ללכת עם בנו, ולא רצה לעזוב אותו. בא בנו, והיה מתירא לבקש את המלך שילך עמו. הקדים המלך ואמר, הרי שר צבא פלוני ילך עמך לשמרך בדרך,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: