אדני נקרא ולא נכתב - מראת אלהים שלמות יוד הא ואו הא
משפטים · אדני אינו נקרא ככתבו - מראת אלהים ושמות העליונים והתחתונים · מאמר 25 · פיסקה 1 · דף קכד ע"ב
לשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אֲדֹנָי: אָלֶף דַּלֶית נוּן יוֹד, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרֵי, וְהַהוּא דְּאִקְרֵי, כְּמָה דְּאִיהוּ כְּתִיב. וּמַאן הוּא. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, ׳מַרְאֹת אֱלהִים׳ (יחזקאל א, א). מַרְאַת כְּתִיב. וּמַהוּ מַרְאַת. שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. (נ"א מראת איהו א' כו') מַרְאַת לְמַאי אִיהוּ אָלֶ"ף דָּלֶי"ת נוּ"ן יוּ"ד, הַאי אִקְרֵי כִּכְתָבוֹ, וְהַאי לָא אִקְרֵי כִּכְתָבוֹ, וּבְגִינֵי כַּךְ אִקְרֵי בְּהַאי, וְעַל כַּךְ ׳מַרְאַת אֱלֹהִים׳ כְּתִיב.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אֲדנָי - אָלֶ"ף דָּלֶי"ת נוּ"ן יוֹ"ד, הקב"ה נִקְרָא, וְאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁהוּא כָּתוּב, וּמִיהוּ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, ׳מַרְאֹת אֱלֹהִים׳. מַרְאַת כָּתוּב. וּמַהוּ מַרְאַת? שְׁלֵמוּת הַכֹּל - יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. (מראת הוּא א'כו') מַרְאַת לָמָּה הוּא אָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד? זֶה נִקְרָא כִּכְתָבוֹ, וְזֶה לֹא נִקְרָא כִּכְתָבוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּזֶה נִקְרָא, וְעַל כָּךְ ׳מַרְאַת אֱלֹהִים׳ כָּתוּב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה אמר, אדני: אלף דלית נון יוד, קודשא בריך הוא אקרי, וההוא דאקרי, כמה דאיהו כתיב. ומאן הוא. רבי יוסי אומר, ׳מראת אלהים׳ (יחזקאל א, א). מראת כתיב. ומהו מראת. שלימו דכלא, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. (נ"א מראת איהו א' כו') מראת למאי איהו אל"ף דלי"ת נו"ן יו"ד, האי אקרי ככתבו, והאי לא אקרי ככתבו, ובגיני כך אקרי בהאי, ועל כך ׳מראת אלהים׳ כתיב.
התרגום: רבי יהודה אמר, אדני - אל"ף דלי"ת נו"ן יו"ד, הקב"ה נקרא, ואותו שנקרא כמו שהוא כתוב, ומיהו? רבי יוסי אומר, ׳מראת אלהים׳. מראת כתוב. ומהו מראת? שלמות הכל - יו"ד ה"א וא"ו ה"א. (מראת הוא א'כו') מראת למה הוא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד? זה נקרא ככתבו, וזה לא נקרא ככתבו, ומשום כך בזה נקרא, ועל כך ׳מראת אלהים׳ כתוב.
מן המפרשים
מקדש מלך: ה"ג למאי מראת לשלימו דכולא יו"ד ה"א וא"ו ה"א מראת איהו אדנ"י ולזמנין תתאין איקרון בשמא דעילאין פי' מ' נק' הוי"ה כמו זעיר שנקרא הוי"ה כמ"ש הזוהר בכ"מ.
אור החמה: ר' יוסי פליג אדר' יהודה ואמ' מראות האלהים כתיב מראת אחת והיא מ' הנק' אלהים מרא' א' ונראות בה מראות הרב' דהיינו שם הוי"ה במילוי העולה עשר מראות. וז"ש שלימו בכולא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. והכריח פי' זה ולא פי' ר' יהודה שפי' דהיינו…
זוהר הרקיע: ◆ דף קכ"ד ע"ב) עמודא דאמציעותא ישראל וכן למלכות ג"כ ב' בחי' אלו גופא היינו שכינתא ונשמתא היינו כ"י זה לעומת זה דנשמתא דעמודא דאמציעותא הוא נקרא ישראל וז"ס יעקב ישראל דא מגופא ודא מנשמתא כמו יעקב ומשה ונשמתא דמלכות היינו כ"י א'…