רב המנונא סבא - דרכים סתומים וחשכה כסימן לערב רב שעלה
משפטים · יראה כל זכורך - ברכת המילה מול ערבוב עובדי כוכבים ומזלות · מאמר 24 · פיסקה 2 · דף קכד ע"א
לשון הזוהר
זִמְנָא חֲדָא, סְלִיקוּ יִשְׂרָאֵל לְמֵחַג חַגָּא, וְאִתְעָרְבוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בַּהֲדַיְיהוּ, וְהַהוּא שַׁתָּא לָא אִשְׁתְּכַח בִּרְכָּתָא בְּעָלְמָא. אָתוּ שָׁאִילּוּ לְרַב הַמְנוּנָא סָבָא, אָמַר לְהוּ, חֲמֵיתוּן סִימָנָא בְּקַדְמִיתָא בְּהַאי. אֲמַר לֵיהּ, סִימָנָא חֲמֵינָן, דְּכַד תַּבְנָא מֵהָתָם, כָּל אָרְחִין אַסְתִּימוּ מִמַּיָּא, וַעֲנָנָא, וַחֲשׁוֹכָא אִשְׁתְּכַח, דְּלָא יַכְלִין לְמֵהַךְ כָּל אִינּוּן דְּסָלִיקוּ לְתַמָּן. וְעוֹד, בְּשַׁעֲתָא דְּעָאלָנָא לְאִתְחֲזָאָה אַפֵּי שְׁמַיָא אִתְחַשָּׁכוּ וְאִתְרְגִיזוּ. (אתרגיש בחמא) אָמַר לְהוּ, וַדַּאי אוֹ אִית בֵּינַיְיכוּ בְּנֵי נָשָׁא דְּלָא אִתְגְּזָרוּ, אוֹ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת סְלִיקוּ בַּהֲדַיְיכוּ. דְּהָא לָא אִתְבָּרְכָאן בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, בַּר מֵאִינּוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִתְגְּזָרוּ. וּבְהַאי אָת קַדִּישָׁא מִסְתַּכֵּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָרִיךְ לוֹן.
תרגום
פַּעַם אַחַת עָלוּ יִשְׂרָאֵל לָחֹג אֶת הֶחָג, וְהִתְעָרְבוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עִמָּם, וְאוֹתָהּ שָׁנָה לֹא נִמְצְאָה בְּרָכָה בָּעוֹלָם. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַב הַמְנוּנָא סָבָא. אָמַר לָהֶם, רְאִיתֶם בַּתְּחִלָּה סִימָן לָזֶה? אָמְרוּ לוֹ, רָאִינוּ סִימָן, שֶׁכְּשֶׁשַּׁבְנוּ מִשָּׁם כָּל הַדְּרָכִים הָיוּ סְתוּמִים מִמַּיִם, וְעָנָן וַחֲשֵׁכָה נִמְצְאוּ, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָלֶכֶת כָּל אוֹתָם שֶׁעָלוּ לְשָׁם. וְעוֹד, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְהֵרָאוֹת, פְּנֵי הַשָּׁמַיִם נֶחְשְׁכוּ וְרָגְזוּ. (נחרד וּרְאֵה) אָמַר לָהֶם, וַדַּאי אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם אֲנָשִׁים לֹא נִמּוֹלִים, אוֹ עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עָלוּ עִמָּכֶם, שֶׁהֲרֵי אֵינָם מִתְבָּרְכִים בְּאוֹתָה שָׁעָה, פְּרָט לְאוֹתָם יִשְׂרְאֵלִים שֶׁנִּמּוֹלוּ, וּבָאוֹת הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ מִסְתַּכֵּל הקב"ה וּמְבָרֵךְ אוֹתָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: זמנא חדא, סליקו ישראל למחג חגא, ואתערבו עובדי עבודת כוכבים ומזלות בהדייהו, וההוא שתא לא אשתכח ברכתא בעלמא. אתו שאילו לרב המנונא סבא, אמר להו, חמיתון סימנא בקדמיתא בהאי. אמר ליה, סימנא חמינן, דכד תבנא מהתם, כל ארחין אסתימו ממיא, ועננא, וחשוכא אשתכח, דלא יכלין למהך כל אינון דסליקו לתמן. ועוד, בשעתא דעאלנא לאתחזאה אפי שמיא אתחשכו ואתרגיזו. (אתרגיש בחמא) אמר להו, ודאי או אית בינייכו בני נשא דלא אתגזרו, או עובדי עבודת כוכבים ומזלות סליקו בהדייכו. דהא לא אתברכאן בההיא שעתא, בר מאינון ישראל דאתגזרו. ובהאי את קדישא מסתכל קודשא בריך הוא, ובריך לון.
התרגום: פעם אחת עלו ישראל לחג את החג, והתערבו עובדי עבודת כוכבים ומזלות עמם, ואותה שנה לא נמצאה ברכה בעולם. באו ושאלו את רב המנונא סבא. אמר להם, ראיתם בתחלה סימן לזה? אמרו לו, ראינו סימן, שכששבנו משם כל הדרכים היו סתומים ממים, וענן וחשכה נמצאו, שלא יכלו ללכת כל אותם שעלו לשם. ועוד, בשעה שנכנסנו להראות, פני השמים נחשכו ורגזו. (נחרד וראה) אמר להם, ודאי או שיש בכם אנשים לא נמולים, או עובדי עבודת כוכבים ומזלות עלו עמכם, שהרי אינם מתברכים באותה שעה, פרט לאותם ישראלים שנמולו, ובאות הקדושה הזו מסתכל הקב"ה ומברך אותם.
מן המפרשים
אור החמה: סימנא בקדמייתא בשעה שעליתם לרגל. דעאלנא לאתחזאה . כשנכנסנו לעזרה להראות את פני האדון. דטפסאן בקוטרייהו לקוטרא דאולמא. נ"א דכולמא פי' מורי זלה"ה שהיו דומים בקשירתם לקשרי מלבישי. איזו אומה שהיו מוכיח שהם גוים. כלא מברכים ברכת…
הסולם: זמנא חדא סליקו וכו': פעם אחת עלו ישראל לירושלים, לחוג את החג, ונתערבו עכו"ם עמהם, ובשנה ההיא לא נמצאו ברכות בעולם. באו ושאלו את ר' המנונא סבא, אמר להם, ראיתם בתחילה סימן לזה, שהעליה לא היתה לרצון, אמרו לו, ראינו סימן, כשחזרנו…