חמשין תרעין דנהורין - מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא
משפטים · אדרא דמשכנא - תקוני רישא דמלכא מחסד וגבורה עד גופא ויסוד · מאמר 22 · פיסקה 8 · דף קכג ע"א
לשון הזוהר
בְּמַאי אִתְנְהִיר, מֵחָד שְׁבִילָא דְּטָמִיר וְגָנִיז, דְּאִתְדָּבַּק בֵּיהּ אַבָּא, דִּכְתִּיב, ׳נָתִיב לא יְדָעוֹ עָיִט וְגוֹ'׳ (איוב כח, ז). כְּמָה דְּאִתְדָּבַּק דְּכוּרָא בְּנוּקְבָא, וְאִתְעַבְּרָת, וְאוֹלִידַת, וְאַפִּיקַת חָמֵשׁ נְהוֹרִין. (ד"א מאינון חמש) וּמֵאִינּוּן חָמֵשׁ נְהוֹרִין, אִתְגְּלִיפוּ חַמְשִׁין תַּרְעִין, דִּנְהוֹרִין סַגִּיאִין. חַמְשִׁין אִינּוּן, לָקֳבְלֵיהוֹן, מ"ט פָּנִים טָהוֹר, מ"ט פָּנִים טָמֵא, בְּאוֹרַיְיתָא, אִשְׁתְּאַר חַד, וְהַאי חַד אִתְנְהִיר בְּכֹלָּא, וְהַהוּא דְּאַבָּא, הֲוָה תָּלֵי. כַּד מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, וּמִתְיַישְּׁבָן בְּמַלְכָּא, אִקְרוּן שִׁפְוָון דְּמַלְכָּא. וּבְגִינִי כַּךְ, גָּזַר מִלִּין דִּקְשׁוֹט.
תרגום
בַּמֶּה מֵאִירָה? מִשְּׁבִיל אֶחָד טָמִיר וְגָנוּז, שֶׁאַבָּא מְדֻבָּק בּוֹ, שֶׁכָּתוּב, ׳נָתִיב לא יְדָעוֹ עָיִט וְגוֹ'׳ (איוב כח, ז). כְּמוֹ שֶׁדָּכָר מִדַּבֵּק בְּנוּקְבָּא, וְנִתְעַבְּרָה וְיָלְדָה וְהוֹצִיאָה חֲמִשָּׁה אוֹרוֹת. (נוסח אחר: מֵאוֹתָם הַחֲמִשָּׁה) וּמֵאוֹתָם חֲמִשָּׁה אוֹרוֹת נֶחְקְקוּ חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים שֶׁל אוֹרוֹת רַבִּים. חֲמִשִּׁים הֵם, וּכְנֶגְדָּם מ"ט פָּנִים טָהוֹר וּמ"ט פָּנִים טָמֵא בַּתּוֹרָה, נִשְׁאָר אֶחָד, וְאוֹתוֹ הָאֶחָד מֵאִיר בַּכֹּל, וְאוֹתוֹ שֶׁל אַבָּא הָיָה תָּלוּי. כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד וּמִתְיַשְּׁבִים בַּמֶּלֶךְ, נִקְרָאִים שִׂפְתֵי הַמֶּלֶךְ. וּמִשּׁוּם כָּךְ גּוֹזֵר דִּבְרֵי אֱמֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: במאי אתנהיר, מחד שבילא דטמיר וגניז, דאתדבק ביה אבא, דכתיב, ׳נתיב לא ידעו עיט וגו'׳ (איוב כח, ז). כמה דאתדבק דכורא בנוקבא, ואתעברת, ואולידת, ואפיקת חמש נהורין. (ד"א מאינון חמש) ומאינון חמש נהורין, אתגליפו חמשין תרעין, דנהורין סגיאין. חמשין אינון, לקבליהון, מ"ט פנים טהור, מ"ט פנים טמא, באורייתא, אשתאר חד, והאי חד אתנהיר בכלא, וההוא דאבא, הוה תלי. כד מתחברן כחדא, ומתיישבן במלכא, אקרון שפוון דמלכא. ובגיני כך, גזר מלין דקשוט.
התרגום: במה מאירה? משביל אחד טמיר וגנוז, שאבא מדבק בו, שכתוב, ׳נתיב לא ידעו עיט וגו'׳ (איוב כח, ז). כמו שדכר מדבק בנוקבא, ונתעברה וילדה והוציאה חמשה אורות. (נוסח אחר: מאותם החמשה) ומאותם חמשה אורות נחקקו חמשים שערים של אורות רבים. חמשים הם, וכנגדם מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא בתורה, נשאר אחד, ואותו האחד מאיר בכל, ואותו של אבא היה תלוי. כשמתחברים כאחד ומתישבים במלך, נקראים שפתי המלך. ומשום כך גוזר דברי אמת.
מן המפרשים
אור יקר: והאי חד אתנהיר בכולא, ולזה אין ימי הספירה אלא מ״ט ימים, יום החמשים שקול כנגד הכל והוא יום מתן תורה, וכיון שהוא כלול מכולם וכולם נאצלים ממנו נמצא השער הזה כולל מבינה עד הוד ומהוד עד הבינה כדפירשתי בהקדמה, וכאשר יתייחדו שתי…
זוהר הרקיע: דף קכ"ג ע"א) בגווייהו והשתא ירית להו כמ"ש באד"ז. והענין כי סדר האצי' הת"ת הוא למטה מח"וג ועל ידי זיווג זה יורש את א"וא לעלות למעלה על ח"וג בסוד שרשם הגנוז שם הני ב' עטרין הנק' חסד וגבורה ונמצא עתה הוא למעלה מהם והם יונקים…
הסולם: שפוון דמלכא, הכי וכו': השפתים של המלך. כך למדנו, כשהאיר אור אבא, שהוא או"א עלאין, האיר בשלשה אורות: מאור אחד שהוא חכמה, האיר חסד עליון. ומאור אחד שהוא בינה, האיר אור הנקרא מוח המלך. ואור אחד שהוא דעת, ששם עלתה ה י' באויר, כנ"ל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: