ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 22: אדרא דמשכנא - תקוני רישא דמלכא מחסד וגבורה עד גופא ויסוד › פיסקה 6 (קכב ע"ב)

אנפוי דמלכא - נהירו דאבא ואמא ותשעה נהורין דדיוקנא

משפטים · אדרא דמשכנא - תקוני רישא דמלכא מחסד וגבורה עד גופא ויסוד · מאמר 22 · פיסקה 6 · דף קכב ע"ב

לשון הזוהר

אַנְפּוֹי דְּמַלְכָּא, נְהִירוּ דְּאַבָּא וְאִמָּא, וְאִתְפַּשְּׁטוּתָא דִּלְהוֹן, דְּנַהֲרִין וְסַחֲרִין, וְלָהֲטִין בְּהַאי רֵישָׁא דְּמַלְכָּא. וּכְדֵין סַהֲדוּתָא אִסִתְּהַד בְּמַלְכָּא (נ"א במלכא דמלכא) מִנַּיְיהוּ. דִּיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא, יַקִּירוּתָא מִכֹּלָּא. מֵרִישָׁא שָׁארֵי חֶסֶד עִלָּאָה, וּגְבוּרָה. וּנְהִירוּ דְּאַבָּא וְאִמָּא אִתְפְּלַג, נְהִירוּ דְּאַבָּא בִּתְלַת נְהוֹרִין, וְאִמָא בִּתְרֵין, הָא חֲמִשָּׁה. חֶסֶד וּגְבוּרָה בְּחַד נְהוֹרָא, הָא שִׁיתָא. לְבָתַר, אִתְעַטָּר חֶסֶ"ד, וְאִתְלְהִיט (ואתנהיר) בִּתְרֵין נְהוֹרִין דְּאִתְנְהִיר וְאִינּוּן תְּמַנְיָיא. (נ"א לבתר אתעטר') וּגְבוּרָה, אִתְנְהִיר בְּחַד, הָא תִּשְׁעָה. וְכַד מִתְחַבְּרָן כֻּלְּהוּ נְהוֹרִין כַּחֲדָא, אִקְרוּן דִּיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא, וּכְדֵין כְּתִיב, ׳יהו"ה כַּגִבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה וְגוֹ'׳ (ישעיהו מב, יג).

תרגום

אַנְפּוֹי דְּמַלְכָּא הֵן הֶאָרַת אַבָּא וְאִמָּא וְהִתְפַּשְּׁטוּתָם, שֶׁמְּאִירוֹת וְסוֹבְבוֹת וְלוֹהֲטוֹת בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא זֶה. וְאָז עֵדוּת מֵעִידָה בַּמֶּלֶךְ (נוסח אחר: בְּמַלְכָּא דְמַלְכָּא) מֵהֶן. דִּיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא - יְקָרָה מִכֹּל. מֵרֵישָׁא מַתְחִיל חֶסֶד עֶלְיוֹן וּגְבוּרָה. וְהֶאָרַת אַבָּא וְאִמָּא נֶחְלֶקֶת: הֶאָרַת אַבָּא בִּשְׁלֹשָׁה אוֹרוֹת, וְאִמָּא בִּשְׁנַיִם - הֲרֵי חֲמִשָּׁה. חֶסֶד וּגְבוּרָה בְּאוֹר אֶחָד - הֲרֵי שִׁשָּׁה. לְאַחַר מִכֵּן, מִתְעַטֵּר הַחֶסֶד וְלוֹהֵט (וּמֵאִיר) בִּשְׁנֵי אוֹרוֹת שֶׁהֵאִירוּ, וְהֵם שְׁמוֹנָה. (נוסח אחר: לְאַחַר מִכֵּן מִתְעַטֵּר) וְהַגְּבוּרָה מְאִירָה בְּאֶחָד - הֲרֵי תִּשְׁעָה. וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים כָּל הָאוֹרוֹת כְּאֶחָד, נִקְרָאִים דִּיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא, וְאָז כָּתוּב, ׳יהו"ה כַּגִבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה וְגוֹ'׳ (ישעיהו מב, יג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אנפוי דמלכא, נהירו דאבא ואמא, ואתפשטותא דלהון, דנהרין וסחרין, ולהטין בהאי רישא דמלכא. וכדין סהדותא אסתהד במלכא (נ"א במלכא דמלכא) מנייהו. דיוקנא דמלכא, יקירותא מכלא. מרישא שארי חסד עלאה, וגבורה. ונהירו דאבא ואמא אתפלג, נהירו דאבא בתלת נהורין, ואמא בתרין, הא חמשה. חסד וגבורה בחד נהורא, הא שיתא. לבתר, אתעטר חס"ד, ואתלהיט (ואתנהיר) בתרין נהורין דאתנהיר ואינון תמנייא. (נ"א לבתר אתעטר') וגבורה, אתנהיר בחד, הא תשעה. וכד מתחברן כלהו נהורין כחדא, אקרון דיוקנא דמלכא, וכדין כתיב, ׳יהו"ה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה וגו'׳ (ישעיהו מב, יג).

התרגום: אנפוי דמלכא הן הארת אבא ואמא והתפשטותם, שמאירות וסובבות ולוהטות ברישא דמלכא זה. ואז עדות מעידה במלך (נוסח אחר: במלכא דמלכא) מהן. דיוקנא דמלכא - יקרה מכל. מרישא מתחיל חסד עליון וגבורה. והארת אבא ואמא נחלקת: הארת אבא בשלשה אורות, ואמא בשנים - הרי חמשה. חסד וגבורה באור אחד - הרי ששה. לאחר מכן, מתעטר החסד ולוהט (ומאיר) בשני אורות שהאירו, והם שמונה. (נוסח אחר: לאחר מכן מתעטר) והגבורה מאירה באחד - הרי תשעה. וכשמתחברים כל האורות כאחד, נקראים דיוקנא דמלכא, ואז כתוב, ׳יהו"ה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה וגו'׳ (ישעיהו מב, יג).

מן המפרשים

הסולם: פירוש. ב' אזנים, ה"ס אבא ואמא עלאין. שה"ס ג"ר דבינה. המצח, ה"ס הדעת, המזווג לאו"א, כי שם נתקן המסך מן ה י' , שה"ס מלכות, שעלתה ל אור הבינה ומיעטה אותה לבחינת אויר, שה"ס אור החסדים, ועל המסך הזה ד י', שבתוך המצח מזדווגים או"א…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: