ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 22: אדרא דמשכנא - תקוני רישא דמלכא מחסד וגבורה עד גופא ויסוד › פיסקה 3 (קכב ע"ב)

גבינין דעיינין - אתמשכותא מנהרא דנגיד ואסתחיא בחוורא דעתיקא

משפטים · אדרא דמשכנא - תקוני רישא דמלכא מחסד וגבורה עד גופא ויסוד · מאמר 22 · פיסקה 3 · דף קכב ע"ב

לשון הזוהר

גְּבִינֵי דְּעַיְינִין, אִקְרוּן, אֲתָר דְּיַהֲבִין אַשְׁגָּחוּתָא, לְכֻלְּהוּ גַּוְונִין מָארֵי אַשְׁגָּחוּתָא. הָנֵי גְּבִינִין לְגַבֵּי דִּלְתַתָּא, גְּבִינִין לְאַשְׁגָּחוּתָא מֵהַהוּא נַהֲרָא דְּנָגִיד וְנָפִיק, אֲתָר לְאִתְמַשְּׁכָא מֵהַהוּא נַהֲרָא, לְאִסְתַּחֲאָה בְּחִוָּורָא דְּעַתִּיקָא, מֵחֲלָבָא דְּנָגִיד מֵאִמָא. דְּכַד גְּבוּרָה מִתְפַּשְּׁטָא, וְעַיְינִין מְלַהֲטָן בְּגָוֶון סוּמָקָא, נָהִיר עַתִּיקָא קַדִּישָׁא חִיוָּרָא דִּילֵיהּ, וְלָהֲטָא בְּאִמָּא, וְאִתְמַלְּיָיא מֵחֲלָבָא, וְיָנְקָא לְהָנֵי, (לכלא) וְאִסְתְּחָן כֻּלְּהוּ עַיְינִין, בְּהַהוּא חֲלָבָא דְּאִמָּא, דְּאִתְנְגִיד וְנָפִיק תָּדִיר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳רוֹחֲצוֹת בֶּחָלָב׳ (שיר השירים ה, יב). בֶּחָלָב דְּאִמָא, דְּנָגִיד תָּדִירָא וְלָא פָּסִיק.

תרגום

גְּבִינֵי דְּעַיְינִין נִקְרָאוֹת הַמָּקוֹם הַנּוֹתֵן הַשְׁגָּחָה לְכָל הַגְּוָנִים בַּעֲלֵי הַהַשְׁגָּחָה. גְּבִינִין אֵלּוּ, כְּלַפֵּי מַה שֶּׁלְּמַטָּה, הֵן גְּבִינִין לְהַשְׁגָּחָה מֵאוֹתוֹ הַנָּהָר הַנּוֹהֵר וְיוֹצֵא, מָקוֹם לְהִמָּשֵׁךְ מֵאוֹתוֹ הַנָּהָר, לְהִתְרַחֵץ בְּלֹבֶן שֶׁל עַתִּיקָא, מֵחָלָב הַנּוֹהֵר מֵאִמָּא. שֶׁכְּשֶׁהַגְּבוּרָה מִתְפַּשֶּׁטֶת, וְעַיְינִין לוֹהֲטוֹת בְּגָוֶן אָדֹם, מֵאִיר עַתִּיקָא קַדִּישָׁא אֶת לָבָנוֹ, וְלוֹהֵט בְּאִמָּא, וּמִתְמַלֵּאת מֵחָלָב, וּמֵנִיקָה אוֹתָן, וּמִתְרַחֲצוֹת כָּל הָעַיְינִין בְּאוֹתוֹ הֶחָלָב שֶׁל אִמָּא, הַנּוֹהֵר וְיוֹצֵא תָּמִיד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳רוֹחֲצוֹת בֶּחָלָב׳ (שיר השירים ה, יב). בֶּחָלָב שֶׁל אִמָּא, הַנּוֹהֵר תָּמִיד וְלֹא פּוֹסֵק.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: גביני דעיינין, אקרון, אתר דיהבין אשגחותא, לכלהו גוונין מארי אשגחותא. הני גבינין לגבי דלתתא, גבינין לאשגחותא מההוא נהרא דנגיד ונפיק, אתר לאתמשכא מההוא נהרא, לאסתחאה בחוורא דעתיקא, מחלבא דנגיד מאמא. דכד גבורה מתפשטא, ועיינין מלהטן בגוון סומקא, נהיר עתיקא קדישא חיורא דיליה, ולהטא באמא, ואתמלייא מחלבא, וינקא להני, (לכלא) ואסתחן כלהו עיינין, בההוא חלבא דאמא, דאתנגיד ונפיק תדיר. הדא הוא דכתיב, ׳רוחצות בחלב׳ (שיר השירים ה, יב). בחלב דאמא, דנגיד תדירא ולא פסיק.

התרגום: גביני דעיינין נקראות המקום הנותן השגחה לכל הגונים בעלי ההשגחה. גבינין אלו, כלפי מה שלמטה, הן גבינין להשגחה מאותו הנהר הנוהר ויוצא, מקום להמשך מאותו הנהר, להתרחץ בלבן של עתיקא, מחלב הנוהר מאמא. שכשהגבורה מתפשטת, ועיינין לוהטות בגון אדם, מאיר עתיקא קדישא את לבנו, ולוהט באמא, ומתמלאת מחלב, ומניקה אותן, ומתרחצות כל העיינין באותו החלב של אמא, הנוהר ויוצא תמיד. זהו שכתוב, ׳רוחצות בחלב׳ (שיר השירים ה, יב). בחלב של אמא, הנוהר תמיד ולא פוסק.

מן המפרשים

הסולם: גביני דעיינין אקרון וכו': גבות עינים, נקרא המקום שנותן השגחה לכל צבעי בעלי השגחה. גבות האלו כלפי מה שלמטה, דהיינו כלפי העינים, הן גבות, להסתכל ולהמשיך מנהר ההוא הנמשך ויוצא, שהוא בינה. הוא מקום למשוך מנהר ההוא, להתרחץ בלובן של…

לכל המפרשים על פיסקה זו