ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 22: אדרא דמשכנא - תקוני רישא דמלכא מחסד וגבורה עד גופא ויסוד › פיסקה 19 (קכג ע"ב)

נשיקת ידוי דרשבי בחלום - בכי וחיוך שלשה ימים בלי אכילה

משפטים · אדרא דמשכנא - תקוני רישא דמלכא מחסד וגבורה עד גופא ויסוד · מאמר 22 · פיסקה 19 · דף קכג ע"ב

לשון הזוהר

הֲוִינָא אָחִיד בִּידֵיהּ, (נ"א ביה) וְנָשִׁיק בִּידוֹי. אֲנָא בְּהַאי עִדּוּנָא אִתְּעַרְנָא, בָּכֵי וְחַיִיךְ, וַהֲווּ תְּלָתָא יוֹמִין דְּלָא אֲכִילְנָא מִידִי. חַד מֵחֶדְוָותָא, וְחַד דְּלָא זָכֵינָא לְמֶחמֵי לֵיהּ זִמְנָא אַחֲרָא. וְעִם כָּל דָּא, בֵּיהּ אִתְקָשַׁרְנָא תָּדִירָא. דְּהָא כַּד נְהִירָא לִי שְׁמַעְתְּתָא, חֲמֵינָא דִּיּוּקְנֵיהּ, דְּאִתְּעַר קָמָּאי, זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׳ (תהילים קמ, יד). (ע"כ האידרא).

תרגום

הָיִיתִי אוֹחֵז בְּיָדוֹ (נוסח אחר: בּוֹ), וְנוֹשֵׁק בְּיָדָיו. אֲנִי בְּאוֹתוֹ הָעִדּוּן הִתְעוֹרַרְתִּי, בּוֹכֶה וְצוֹחֵק, וְהָיוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי כְּלוּם - אֶחָד מֵרֹב הַשִּׂמְחָה, וְאֶחָד עַל שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִרְאוֹתוֹ פַּעַם אַחֶרֶת. וְעִם כָּל זֹאת, בּוֹ נִתְקַשַּׁרְתִּי תָּמִיד, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁמְּאִירָה לִי שְׁמוּעָה, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּמוּתוֹ הַמִּתְעוֹרֶרֶת לְפָנַי. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁעֲלֵיהֶם כָּתוּב, ׳אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׳ (תהילים קמ, יד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הוינא אחיד בידיה, (נ"א ביה) ונשיק בידוי. אנא בהאי עדונא אתערנא, בכי וחייך, והוו תלתא יומין דלא אכילנא מידי. חד מחדוותא, וחד דלא זכינא למחמי ליה זמנא אחרא. ועם כל דא, ביה אתקשרנא תדירא. דהא כד נהירא לי שמעתתא, חמינא דיוקניה, דאתער קמאי, זכאין אינון צדיקייא, בעלמא דין, ובעלמא דאתי, עלייהו כתיב, ׳אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׳ (תהילים קמ, יד). (ע"כ האידרא).

התרגום: הייתי אוחז בידו (נוסח אחר: בו), ונושק בידיו. אני באותו העדון התעוררתי, בוכה וצוחק, והיו שלשה ימים שלא אכלתי כלום - אחד מרב השמחה, ואחד על שלא זכיתי לראותו פעם אחרת. ועם כל זאת, בו נתקשרתי תמיד, שהרי כשמאירה לי שמועה, רואה אני את דמותו המתעוררת לפני. אשריהם הצדיקים, בעולם הזה ובעולם הבא, שעליהם כתוב, ׳אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׳ (תהילים קמ, יד).

מן המפרשים

אור החמה: חמינא דיוקני' דאתער קמאי. זהו מסקנת התנצלות שנתן ר' אבא לר' אלעזר על שעש' ר' יוסי כהוגן להעלות בזכרון תיקוני דמלכא קדישא שהרי כל זמן שמאיר להם ענין הסוד מתעורר להם דיוקניי של רשב"י ע"ה ואם הוא אמר שאינו ראוי ליאמר לא היה ראוי…

אור יקר: כד נהירא לי וכו׳ דיוקניה ומה ענין זה, אלא מצד שהאור הנקשר ממנו, כי בעזרתו המחשבה הגשמית מצטיירת מהרוחני, ומצטייר צורתו מפגי התעוררות נפשו בשכלי. י אליכם תשמרו, מאי תשמרו תשמורר מיבעי ליה, אי.

הסולם: הוינא אחיד בידיה וכו': אחזתי את ידו ונשקתי אותו בידו. אני בעדון הזה נערתי, בכיתי וצחקתי, ועברו שלשה ימים שלא אכלתי כלום, אחד מטעם השמחה, ואחד, שלא זכיתי לראותו פעם אחר. ועם כל זה בו התקשרתי תמיד, כי כאשר הלכה מאירה לי, אני…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: