חלום רבי אבא - שאלה לרשבי על יוד חכמה וה' בינה
משפטים · אדרא דמשכנא - תקוני רישא דמלכא מחסד וגבורה עד גופא ויסוד · מאמר 22 · פיסקה 18 · דף קכג ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אֲנָא חָזֵינָא לֵיהּ בְּחֶלְמָא, וְשָׁאִילְנָא קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא אוֹלִיפְנָא קָמֵיהּ דְּמַר, י' דְּאִיהִי חָכְמָה, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. ה' אֲמַאי אִיהוּ בִּינָה. אָמַר לִי, תָּא חֲזֵי, הָא כְּתִיב ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י). מַאן הוּא נָהָר דְּיוֹצֵא מֵעֵדֶן דָּא בִּינָה. וּבְּגִין כָּךְ הַהוּא נָהָר, י' סָתִים בְּגַוֵּיהּ. וְיוּ"ד פָּשִׁיט נַהֲרָא דָּא מִכָּל סִטְרוֹי. וְדָא הִיא ה', בְּגִין כָּךְ הוּא י"ה. לְבָתַר אַפִּיקַת בֵּן תְּחוֹתָהּ דְּאִיהוּ ו', כְּגַוְונָא דָּא ה'. לְבָתַר אוֹלִידַת וְאַפִּיקַת הַאי בֵּן, וְשַׁוְיֵהּ לְקַמָּהּ, וּבְגִין כַּךְ יה"ו, דְּהָא ו' לְקַמָּהּ יָתִיב, לְיַנְקָא לֵיהּ. וְעַל כַּךְ תָּנֵינָן בְּמַתְנִיתָא דִּילָן, ה' ד' הֲוַת, מִדְּאִתְחַבָּר דְּכוּרָא עִמָּהּ אִתְעַבְּרַת מֵחָד בֵּן, וְאִקְרֵי ה'. לְבָתַר אוֹלִידַת וְאַפִּיקַת ו' הַהוּא בֵּן, וְקָאִים לְקַמָּהּ. וְעַל הַאי כְּתִיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳, מִנֵּיהּ נָפִיק וַדַּאי, ׳לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳, לְיָנְקָא לֵיהּ.
תרגום
בּוֹא רְאֵה, אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ בַּחֲלוֹם, וְשָׁאַלְתִּי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרֵי לָמַדְתִּי לִפְנֵי אֲדוֹנִי, י' שֶׁהִיא חָכְמָה, וְכֵן הוּא וַדַּאי. ה' לָמָּה הִיא בִּינָה? אָמַר לִי, בּוֹא רְאֵה, הֲרֵי כָּתוּב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - מִיהוּ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן? זוֹ בִּינָה. וּמִשּׁוּם - כָּךְ אוֹתוֹ הַנָּהָר, י' סָתוּם בְּתוֹכוֹ. וְיו"ד פּוֹשֵׁט נָהָר זֶה מִכָּל צְדָדָיו, וְזוֹ הִיא ה', וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא י"ה. לְאַחַר מִכֵּן הוֹצִיאָה בֵּן תַּחְתֶּיהָ שֶׁהוּא ו', כְּמוֹ זֶה ה'. לְאַחַר מִכֵּן יָלְדָה וְהוֹצִיאָה בֵּן זֶה, וְשָׂמָה אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ, וּמִשּׁוּם כָּךְ יה"ו, שֶׁהֲרֵי ו' לְפָנֶיהָ יוֹשֶׁבֶת לְהֵנִיק אוֹתוֹ. וְעַל כָּךְ שָׁנִינוּ בְּמִשְׁנָתֵנוּ, ה' ד' הָיְתָה, וּמִשֶּׁהִתְחַבֵּר דָּכָר עִמָּהּ, נִתְעַבְּרָה מִבֵּן אֶחָד, וְנִקְרֵאת ה'. לְאַחַר מִכֵּן יָלְדָה וְהוֹצִיאָה אֶת ו', אוֹתוֹ הַבֵּן, וְעוֹמֵד לְפָנֶיהָ. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳ - מִמֶּנָּה יוֹצֵא וַדַּאי, ׳לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ - לְהֵנִיק אוֹתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, אנא חזינא ליה בחלמא, ושאילנא קמיה דרבי שמעון, הא אוליפנא קמיה דמר, י' דאיהי חכמה, והכי הוא ודאי. ה' אמאי איהו בינה. אמר לי, תא חזי, הא כתיב ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י). מאן הוא נהר דיוצא מעדן דא בינה. ובגין כך ההוא נהר, י' סתים בגויה. ויו"ד פשיט נהרא דא מכל סטרוי. ודא היא ה', בגין כך הוא י"ה. לבתר אפיקת בן תחותה דאיהו ו', כגוונא דא ה'. לבתר אולידת ואפיקת האי בן, ושויה לקמה, ובגין כך יה"ו, דהא ו' לקמה יתיב, לינקא ליה. ועל כך תנינן במתניתא דילן, ה' ד' הות, מדאתחבר דכורא עמה אתעברת מחד בן, ואקרי ה'. לבתר אולידת ואפיקת ו' ההוא בן, וקאים לקמה. ועל האי כתיב, ׳ונהר יוצא מעדן׳, מניה נפיק ודאי, ׳להשקות את הגן׳, לינקא ליה.
התרגום: בוא ראה, אני ראיתי אותו בחלום, ושאלתי לפני רבי שמעון, הרי למדתי לפני אדוני, י' שהיא חכמה, וכן הוא ודאי. ה' למה היא בינה? אמר לי, בוא ראה, הרי כתוב, ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י) - מיהו הנהר היוצא מעדן? זו בינה. ומשום - כך אותו הנהר, י' סתום בתוכו. ויו"ד פושט נהר זה מכל צדדיו, וזו היא ה', ומשום כך הוא י"ה. לאחר מכן הוציאה בן תחתיה שהוא ו', כמו זה ה'. לאחר מכן ילדה והוציאה בן זה, ושמה אותו לפניה, ומשום כך יה"ו, שהרי ו' לפניה יושבת להניק אותו. ועל כך שנינו במשנתנו, ה' ד' היתה, ומשהתחבר דכר עמה, נתעברה מבן אחד, ונקראת ה'. לאחר מכן ילדה והוציאה את ו', אותו הבן, ועומד לפניה. ועל זה כתוב, ׳ונהר יוצא מעדן׳ - ממנה יוצא ודאי, ׳להשקות את הגן׳ - להניק אותו.
מן המפרשים
אור יקר: ליה קודם זמניה, מת היה ענין זמנו שזה נתרג קודם זמניה. ד, אומרו ככמה׳
הסולם: ת"ח אנא חזינא וכו': בוא וראה אני ראיתי אותו בחלום, ושאלתי לפני ר' שמעון הרי למדתי לפני אדוני, כי י' של שם הויה, היא חכמה. וכן הוא ודאי. ה' של הויה, למה היא בינה. אמר לי, ת"ח, הרי כתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. מי הוא הנהר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: