גימל יוד וכף נהירין מא' ח' וה' - מלכות דוד ברזא דכף
משפטים · אדרא דמשכנא - תקוני רישא דמלכא מחסד וגבורה עד גופא ויסוד · מאמר 22 · פיסקה 12 · דף קכג ע"א
לשון הזוהר
מֵאִלֵּין אַתְוָון, נְהִירִין אַרְבַּע אַחֲרָנִין. מֵא' נָהִיר גִּימֶ"ל, דְּאִיהִי אֲגָר טָב לְצַדִּיקַיָּיא, דְּאִקְרֵי גְּמוּל, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה׳ (ישעיהו נח, יד). מֵח' נָהִיר יוּ"ד, דְּהִיא חָכְמָה, כֹּלָּא אַסְתִּים בְּיוּ"ד, דְּאִיהִי סְתִימָא מִכָּל סִטְרוֹי, וּבְּגִין כָּךְ, לֹא אִשְׁתְּכַח, דִּכְתִּיב, ׳וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים׳ (איוב כח, יג). מֵה', נָהִיר כָּ"ף. דְּאִיהוּ נְהִירוּ וּמְשַׁח רְבוּת, דְּאִתְּרָק מֵאִימָּא, לְהַהוּא אֲתָר דְּאִתְקְרֵי קֶרֶן, וְאִקְרֵי קֶרֶן הַיּוֹבֵל. וְדָא מַלְכוּת דָּוִד. וּבְגִין כַּךְ, לֵית מְשִׁיחָא, אֶלָּא בְּרָזָא דְּכַ"ף. ק' מֵע' נָהִיר ק', כְּמָה דְּע' שִׁבְעִין, כַּךְ ק' מְאָה, דְּאִינּוּן שְׁלִימוּ, וְהָכִי הוּא, וּבְגִין כַּךְ, בְּהַאי חֵיךְ שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. (ד"א שלמא דכלא) וְכָל מַאן דְּיָדַע רָזָא דָּא, וְאִזְדְּהַר בֵּיהּ, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.
תרגום
מֵאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת מֵאִירוֹת אַרְבַּע אֲחֵרוֹת. מֵא' מֵאִיר גִּימֶ"ל, שֶׁהוּא שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים, הַנִּקְרָא גְּמוּל, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה׳ (ישעיהו נח, יד) - מֵח' מֵאִיר יוּ"ד, שֶׁהִיא חָכְמָה - הַכֹּל נִסְתָּם בְּיוּ"ד, שֶׁהִיא סְתוּמָה מִכָּל צְדָדֶיהָ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינָהּ נִמְצֵאת, שֶׁכָּתוּב, ׳וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים׳ (איוב כח, יג) - מֵה' מֵאִיר כָּ"ף, שֶׁהוּא הֶאָרָה וְשֶׁמֶן שֶׁל גְּדֻלָּה, הַנִּמְשָׁךְ מֵאִמָּא לְאוֹתוֹ מָקוֹם הַנִּקְרָא קֶרֶן, וְנִקְרָא קֶרֶן הַיּוֹבֵל. וְזוֹ מַלְכוּת דָּוִד. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין מָשִׁיחַ אֶלָּא בְּסוֹד הַכָּ"ף. ק' - מֵע' מֵאִיר ק'. כְּשֵׁם שֶׁע' הוּא שִׁבְעִים, כָּךְ ק' הוּא מֵאָה, שֶׁהֵם שְׁלֵמוּת, וְכָךְ הוּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ, בְּחֵיךְ זֶה שְׁלֵמוּת הַכֹּל. (נוסח אחר: שְׁלוֹם הַכֹּל) וְכָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹד זֶה וְנִזְהָר בּוֹ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאלין אתוון, נהירין ארבע אחרנין. מא' נהיר גימ"ל, דאיהי אגר טב לצדיקייא, דאקרי גמול, ועל דא כתיב ׳אז תתענג על יהו"ה׳ (ישעיהו נח, יד). מח' נהיר יו"ד, דהיא חכמה, כלא אסתים ביו"ד, דאיהי סתימא מכל סטרוי, ובגין כך, לא אשתכח, דכתיב, ׳ולא תמצא בארץ החיים׳ (איוב כח, יג). מה', נהיר כ"ף. דאיהו נהירו ומשח רבות, דאתרק מאימא, לההוא אתר דאתקרי קרן, ואקרי קרן היובל. ודא מלכות דוד. ובגין כך, לית משיחא, אלא ברזא דכ"ף. ק' מע' נהיר ק', כמה דע' שבעין, כך ק' מאה, דאינון שלימו, והכי הוא, ובגין כך, בהאי חיך שלימו דכלא. (ד"א שלמא דכלא) וכל מאן דידע רזא דא, ואזדהר ביה, זכאה חולקיה.
התרגום: מאותן האותיות מאירות ארבע אחרות. מא' מאיר גימ"ל, שהוא שכר טוב לצדיקים, הנקרא גמול, ועל זה כתוב ׳אז תתענג על יהו"ה׳ (ישעיהו נח, יד) - מח' מאיר יו"ד, שהיא חכמה - הכל נסתם ביו"ד, שהיא סתומה מכל צדדיה, ומשום כך אינה נמצאת, שכתוב, ׳ולא תמצא בארץ החיים׳ (איוב כח, יג) - מה' מאיר כ"ף, שהוא הארה ושמן של גדלה, הנמשך מאמא לאותו מקום הנקרא קרן, ונקרא קרן היובל. וזו מלכות דוד. ומשום כך אין משיח אלא בסוד הכ"ף. ק' - מע' מאיר ק'. כשם שע' הוא שבעים, כך ק' הוא מאה, שהם שלמות, וכך הוא. ומשום כך, בחיך זה שלמות הכל. (נוסח אחר: שלום הכל) וכל מי שיודע סוד זה ונזהר בו, אשרי חלקו.
מן המפרשים
הסולם: מאלין אתוון נהירין וכו': מאלו ד' אותיות אחה"ע, מאירים ארבע אותיות אחרות, גיכ"ק, שהם ממוצא ה חיך. מ א' דאחה"ע מאירה ה ג' דגיכ"ק, שהיא שכר טוב לצדיקים שנקרא גמול, דהיינו גימל, ועל זה כתוב, אז תתענג על ה'. מ ח' דאחה"ע, מאירה ה י'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: