אתוון אחה"ע ברזא דחיך - נהירו דעתיקא חכמתא אמא וע' אנפין
משפטים · אדרא דמשכנא - תקוני רישא דמלכא מחסד וגבורה עד גופא ויסוד · מאמר 22 · פיסקה 11 · דף קכג ע"א
לשון הזוהר
בְּהַאי חֵיךְ שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח. וּבְגִינֵי כַּךְ, כָּל אַתְוָון דְּאִינּוּן בְּהַאי אֲתָר שְׁלֵימוּתָא אִתְחַזְיָיא בְּהוּ. (ויקרא רכ"ט ע"ב) ׳אחה"ע, א', (נ"ד) נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין׳. ח', נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא, דְּלָא אִשְׁתְּכַח וְלָא אִתִדְּבַק דִּכְתִּיב, ׳לא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ׳ (איוב כח, יג). ה', נְהִירוּ דְּאִימָּא, דְּנָהִיר וְנָגִיד וְנָפִיק, וּמַשְׁקֵי לְכֹלָּא, וְיָנְקָא לִבְנִין, עַד דְּמָטֵי הַהוּא רְבוּת, וּמַלֵּי לַצַּדִּיק, וְאִיהוּ אִתְקְטַר בְּנוּקְבָּא תַּתָּאָה, וְאִתְבָּרְכָא מִנֵיהּ, וְלָא מִתְפָּרְשִׁין דָּא מִן דָּא. חִוָּור מִגּוֹ סוּמָק, דִּכְתִּיב, ׳הַר הַמּוֹר׳ (שיר השירים ד, ו) ׳גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׳. ע', נְהִירוּ דְּע' אַנְפִּין, דְּאִתְזָנוּ מֵהַאי רוּחָא, דְּנָפִיק מִן פּוּמָא, כְּדֵין ע' שְׁמָהָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לָקֳבְלֵהוֹן בְּאַרְעָא, ׳כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים׳ (בראשית מו, כז). דְּהָא יַעֲקֹב אִילָנָא בְּאַרְעָא, וְאִינּוּן ע' נֶפֶשׁ, ע' עַנְפִּין.
תרגום
בְּחֵיךְ זֶה נִמְצֵאת שְׁלֵמוּת הַכֹּל. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּמָּקוֹם הַזֶּה - שְׁלֵמוּת נִרְאֵית בָּהֶן. (ויקרא רכ"ט ע"ב) ׳אחה"ע, א', (נ"ד) נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין׳. ח' - הֶאָרַת הַחָכְמָה, שֶׁאֵינָהּ נִמְצֵאת וְאֵינָהּ נִתְפֶּסֶת, שֶׁכָּתוּב, ׳לא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ׳ (איוב כח, יג) - ה' - הֶאָרַת אִמָּא, הַמְּאִירָה וְנוֹהֶרֶת וְיוֹצֵאת, וּמַשְׁקָה אֶת הַכֹּל, וּמֵנִיקָה אֶת הַבָּנִים, עַד שֶׁמַּגִּיעַ אוֹתוֹ הָרִבּוּי וּמְמַלֵּא אֶת הַצַּדִּיק, וְהוּא נִקְשָׁר בְּנוּקְבָּא הַתַּחְתּוֹנָה וּמִתְבָּרֶכֶת מִמֶּנּוּ, וְאֵינָם נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה. לָבָן מִתּוֹךְ אָדֹם, שֶׁכָּתוּב, ׳הַר הַמּוֹר גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׳ (שיר השירים ד, ו). ע' - הֶאָרַת שִׁבְעִים הַפָּנִים, הַנִּזּוֹנוֹת מֵאוֹתָהּ הָרוּחַ הַיּוֹצֵאת מִן הַפֶּה, וְאָז שִׁבְעִים שְׁמוֹת שֶׁל הקב"ה. כְּנֶגְדָּם בָּאָרֶץ, ׳כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים׳ (בראשית מו, כז) - שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב הוּא אִילָן בָּאָרֶץ, וְהֵם שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, שִׁבְעִים עֲנָפִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בהאי חיך שלימותא דכלא אשתכח. ובגיני כך, כל אתוון דאינון בהאי אתר שלימותא אתחזייא בהו. (ויקרא רכ"ט ע"ב) ׳אחה"ע, א', (נ"ד) נהירו דעתיקא קדישא סתימאה דכל סתימין׳. ח', נהירו דחכמתא, דלא אשתכח ולא אתדבק דכתיב, ׳לא ידע אנוש ערכה׳ (איוב כח, יג). ה', נהירו דאימא, דנהיר ונגיד ונפיק, ומשקי לכלא, וינקא לבנין, עד דמטי ההוא רבות, ומלי לצדיק, ואיהו אתקטר בנוקבא תתאה, ואתברכא מניה, ולא מתפרשין דא מן דא. חוור מגו סומק, דכתיב, ׳הר המור׳ (שיר השירים ד, ו) ׳גבעת הלבונה׳. ע', נהירו דע' אנפין, דאתזנו מהאי רוחא, דנפיק מן פומא, כדין ע' שמהן דקודשא בריך הוא. לקבלהון בארעא, ׳כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים׳ (בראשית מו, כז). דהא יעקב אילנא בארעא, ואינון ע' נפש, ע' ענפין.
התרגום: בחיך זה נמצאת שלמות הכל. ומשום כך, כל האותיות שבמקום הזה - שלמות נראית בהן. (ויקרא רכ"ט ע"ב) ׳אחה"ע, א', (נ"ד) נהירו דעתיקא קדישא סתימאה דכל סתימין׳. ח' - הארת החכמה, שאינה נמצאת ואינה נתפסת, שכתוב, ׳לא ידע אנוש ערכה׳ (איוב כח, יג) - ה' - הארת אמא, המאירה ונוהרת ויוצאת, ומשקה את הכל, ומניקה את הבנים, עד שמגיע אותו הרבוי וממלא את הצדיק, והוא נקשר בנוקבא התחתונה ומתברכת ממנו, ואינם נפרדים זה מזה. לבן מתוך אדם, שכתוב, ׳הר המור גבעת הלבונה׳ (שיר השירים ד, ו). ע' - הארת שבעים הפנים, הנזונות מאותה הרוח היוצאת מן הפה, ואז שבעים שמות של הקב"ה. כנגדם בארץ, ׳כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים׳ (בראשית מו, כז) - שהרי יעקב הוא אילן בארץ, והם שבעים נפש, שבעים ענפים.
מן המפרשים
הסולם: בהאי חיך שלימותא וכו': בחיך הזה נמצא השלמות של הכל, ומשום זה כל האותיות הנמצאות במקום הזה, השלמות נראתה בהם. ד' אותיות אחה"ע, הן ממוצא הגרון. וסודן, א' היא, האור דעתיקא קדישא, הסתום מכל הסתומים, שהוא כתר. ח', היא אור החכמה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: