דינו לבקר משפט - אזהרה לדיינים שלא לאכל ולשתות קדם הדין
משפטים · דינים לישראל אחר עשרת הדברות - דינו לבקר משפט ותקוני הכסא · מאמר 21 · פיסקה 2 · דף קכב ע"א
לשון הזוהר
תָּאנָא, רִבִּי אַבָּא, כְּתִיב ׳דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט׳ (ירמיהו כא, יב). וְכִי לַבֹּקֶר, וְלָאו בְּכָל יוֹמָא. אֶלָּא לַבֹּקֶר, עַד לָא יֵיכְלוּן דַּיָּינִין, וְלָא יִשְׁתּוּן, דְּכָל מַאן דְּדָאִין דִּינָא בָּתַר דְּאָכַל וְשָׁתָה, לָאו דִּינָא דִּקְשׁוֹט הוּא, דִּכְתִּיב, ׳לא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם׳ (ויקרא יט, כו). מַאי עַל הַדָּם. אַזְהָרָה לְדַיָּינֵי, דְּלָא יֵיכְלוּן עַד דְּדַיְינֵי דִּינָא, דְּכָל מַאן דְּדָאִין דִּינָא בָּתַר דְּאָכִיל וְשָתֵי, כְּאִלּוּ חִיֵּיב דָּמָא דְּחַבְרֵיהּ לְאַחֲרָא, דְּהָא דָּמֵיהּ מַמָּשׁ יָהִיב לְאַחֲרָא. הַאי בְּמָמוֹנָא, כָּל שֶׁכֵּן בְּדִינִי נְפָשׁוֹת, דְּבָעוּ דַּיָּינֵי לְאִסְתַּמְּרָא, דְּלָא לְמֵידָן דִּינָא אֶלָּא קֹדֶם דְּאַכְלוּ וְשָׁתוּ, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט׳ וּכְתִיב, ׳אֲנִי יהו"ה עוֹשֶׂה חֶסֶד׳ (ירמיה יט) וּמִשְׁפָּט ׳וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יהו"ה׳.
תרגום
שָׁנִינוּ, רַבִּי אַבָּא, כָּתוּב (ירמיה כא) ׳דִּינוּ לַבּקֶר מִשְׁפָּט (ירמיה כא, יב)׳ - וְכִי לַבֹּקֶר וְלֹא בְּכָל הַיּוֹם? אֶלָּא לַבּקֶר, טֶרֶם שֶׁיֹּאכְלוּ הַדַּיָּנִים וְלֹא יִשְׁתּוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁדָּן דִּין אַחַר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה, אֵינוֹ דִּין אֱמֶת, שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט) ׳לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם (ויקרא יט, כו)׳ - מַה זֶּה עַל הַדָּם? אַזְהָרָה לְדַיָּנִים שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ עַד שֶׁדָּנִים דִּין. שֶׁכָּל מִי שֶׁדָּן דִּין אַחַר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה, כְּאִלּוּ חִיֵּב אֶת דַּם חֲבֵרוֹ לְאַחֵר, שֶׁהֲרֵי דָּמוֹ מַמָּשׁ נָתַן לְאַחֵר. זֶה בְּמָמוֹן, כָּל שֶׁכֵּן בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת שֶׁצְּרִיכִים הַדַּיָּנִים לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לָדוּן דִּין אֶלָּא קֹדֶם שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְעַל זֶה כָתוּב ׳דִּינוֹ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט׳ - וְכָתוּב (ירמיה ט) ׳אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד - וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'׳ (ירמיה ט, כג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, רבי אבא, כתיב ׳דינו לבקר משפט׳ (ירמיהו כא, יב). וכי לבקר, ולאו בכל יומא. אלא לבקר, עד לא ייכלון דיינין, ולא ישתון, דכל מאן דדאין דינא בתר דאכל ושתה, לאו דינא דקשוט הוא, דכתיב, ׳לא תאכלו על הדם׳ (ויקרא יט, כו). מאי על הדם. אזהרה לדייני, דלא ייכלון עד דדייני דינא, דכל מאן דדאין דינא בתר דאכיל ושתי, כאלו חייב דמא דחבריה לאחרא, דהא דמיה ממש יהיב לאחרא. האי בממונא, כל שכן בדיני נפשות, דבעו דייני לאסתמרא, דלא למידן דינא אלא קדם דאכלו ושתו, ועל דא כתיב ׳דינו לבקר משפט׳ וכתיב, ׳אני יהו"ה עושה חסד׳ (ירמיה יט) ומשפט ׳וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהו"ה׳.
התרגום: שנינו, רבי אבא, כתוב (ירמיה כא) ׳דינו לבקר משפט (ירמיה כא, יב)׳ - וכי לבקר ולא בכל היום? אלא לבקר, טרם שיאכלו הדינים ולא ישתו, שכל מי שדן דין אחר שאכל ושתה, אינו דין אמת, שכתוב (ויקרא יט) ׳לא תאכלו על הדם (ויקרא יט, כו)׳ - מה זה על הדם? אזהרה לדינים שלא יאכלו עד שדנים דין. שכל מי שדן דין אחר שאכל ושתה, כאלו חיב את דם חברו לאחר, שהרי דמו ממש נתן לאחר. זה בממון, כל שכן בדיני נפשות שצריכים הדינים להשמר שלא לדון דין אלא קדם שאכלו ושתו, ועל זה כתוב ׳דינו לבקר משפט׳ - וכתוב (ירמיה ט) ׳אני ה' עשה חסד - ומשפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה'׳ (ירמיה ט, כג).
מן המפרשים
אור החמה: דמיה ממש יהיב לאחרא ממונו שהוא דין אחר אכילה ושתיה ואין הורא' הגונה לשתויי יין דינו לבקר היינו חסד והיין והאכילה מן השמאל שהוא מצד יצה"ר ולכך לבוקר משפט ת"ת בצד החסד והיינו אני ה' עושה חסד ומשפט וכשהם נקשרים יחד אלו מיד המ'…
הסולם: תאנא ר' אבא וכו': למד ר' אבא, כתוב, דינו לבקר משפט . שואל וכי רק לבקר, ולא כל היום. ומשיב, אלא לבקר פירושו, עד שלא יאכלו השופטים ולא ישתו, שכל מי שדן דין אחר שאכל ושתה, אין הוא דין אמת, שכתוב לא תאכלו על הדם . מהו, על הדם. הוא…
נפש דוד: אלא לבקר עד דלא ייכלון דיינין כו': וז"ש "אי לך ארץ כו' ושריך בבקר יאכלו אשריך ארץ כו' ושריך בעת יאכלו כו'". וכן הוא פשטא דעובדא דר"א ור"א בשבת דהוו יתבי בדינא וחלש לבייהו כו', דלא טעמו כלום קודם, אלא שמ"מ לאיסורא לא נזכר זה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: