המוציא ממקום שבשולו יפה - תבואה אחר לקיטתה כבשול פרות
משפטים · מצות בכורים והמעשר - ישראל משולים לאילן ולתבואה ואתרוג דיוקן הלב · מאמר 19 · פיסקה 2 · דף קכא ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, תַּקִּינוּ הַמּוֹצִיא מֵאֲתָר דְּבִשׁוּלוֹ יָפֶה, לְאַפָּקָא פַּת שָׂרוּף, אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מוּטְעָם. וְהָכִי תְּבוּאָה, בָּתַר לְקִיטָתוֹ, אִיהוּ כְּבִישׁוּל פֵּירוֹת.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ תִּקְּנוּ הַמּוֹצִיא מִמָּקוֹם שֶׁבִּשּׁוּלוֹ יָפֶה, לְהוֹצִיא פַּת שָׂרוּף, אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מֻטְעָם. וְכָךְ תְּבוּאָה, אַחַר לְקִיטָתוֹ הוּא כְּבִשּׁוּל פֵּרוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא, תקינו המוציא מאתר דבשולו יפה, לאפקא פת שרוף, אלא ממקום שהוא מוטעם. והכי תבואה, בתר לקיטתו, איהו כבישול פירות.
התרגום: ומשום כך תקנו המוציא ממקום שבשולו יפה, להוציא פת שרוף, אלא ממקום שהוא מטעם. וכך תבואה, אחר לקיטתו הוא כבשול פרות.
מן המפרשים
זוהר הרקיע: דף קכ"א ע"א) חסד וחסד הוא נצח ובינה הוא גבורה וגבורה הוא הוד וכאשר נעלה עוד בשכלנו נמצא שג' רישין הם כח"ב וא"וא ומזל' הם חג"ת וחב"ד דז"א הם נה"י ומשם ואילך היא מלכות בסוד דל"ת קשר של תפילין ואם נגביה עוד שכלנו במקום גבוה נמצא…
הסולם: ובג"ד תקינו המוציא וכו': ומשום שתקנו לברך המוציא, מן המקום שבשולו יפה, להוציא, לחם שרוף, אלא ממקום שהוא מוטעם. כך התבואה, הולכים אחר לקיטתה, שאז היא כבישול פירות. והיא מוטעמה.