ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 18: אילת השחר מכניסה ראשה בין ברכיה - סוד שני המשיחים וגאולת ישראל מהערב רב › פיסקה 4 (קכ ע"א)

תבואה נקיה בימין וקש נשרף בשמאל - בית יעקב אש

משפטים · אילת השחר מכניסה ראשה בין ברכיה - סוד שני המשיחים וגאולת ישראל מהערב רב · מאמר 18 · פיסקה 4 · דף קכ ע"א

לשון הזוהר

וּלְבָתַר נַטְלֵי כֻּלְּהוּ מִגְּבוּרָה, דְּמִנֵּיהּ מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, לְנַטְלָא נוּקְמָא מִשַּׂנְאוֹי. דְּהָכִי בָּעֵי לְנַקָּאָה עִבּוּרָא, דְּאִינּוּן יִשְׂרָאֵל, בִּימִינָא, וּלְבָתַר לְאוֹקְדָא קַשׁ, בִּשְׂמָאלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (עובדיה א יח) ׳וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָּהֶם וַאֲכָלוּם׳. וּכְנִישׁוּ דְּעִבּוּרָא, דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, בֵּיהּ (בראשית כה) ׳וַיֵּאָסֶף (אל עמיו)׳. לְאָן אֲתָר. לְבֵיתָא, דָּא שְׁכִינְתָּא.

תרגום

וְאַחַר כָּךְ כֻּלָּם נוֹטְלִים מִגְּבוּרָה, שֶׁמִּמֶּנָּה מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, לִטֹּל נְקָמָה מִשּׂוֹנְאָיו. שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לְנַקּוֹת אֶת הַתְּבוּאָה, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, בְּיָמִין, וְאַחַר כָּךְ לִשְׂרֹף אֶת הַקַּשׁ בִּשְׂמֹאל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (עובדיה א) ׳וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם (עובדיה א, יח)׳. וְכִנּוּס הַתְּבוּאָה זֶהוּ הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, בּוֹ (בראשית כה) ׳וַיֵּאָסֶף (אֶל עַמָּיו)׳. לְאֵיזֶה מָקוֹם? לַבַּיִת, זוֹ הַשְּׁכִינָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולבתר נטלי כלהו מגבורה, דמניה משיח בן אפרים, לנטלא נוקמא משנאוי. דהכי בעי לנקאה עבורא, דאינון ישראל, בימינא, ולבתר לאוקדא קש, בשמאלא. הדא הוא דכתיב, (עובדיה א יח) ׳והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום׳. וכנישו דעבורא, דא עמודא דאמצעיתא, ביה (בראשית כה) ׳ויאסף (אל עמיו)׳. לאן אתר. לביתא, דא שכינתא.

התרגום: ואחר כך כלם נוטלים מגבורה, שממנה משיח בן אפרים, לטל נקמה משונאיו. שכך צריך לנקות את התבואה, שהם ישראל, בימין, ואחר כך לשרף את הקש בשמאל. זהו שכתוב (עובדיה א) ׳והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום (עובדיה א, יח)׳. וכנוס התבואה זהו העמוד האמצעי, בו (בראשית כה) ׳ויאסף (אל עמיו)׳. לאיזה מקום? לבית, זו השכינה.

מן המפרשים

אור החמה: לבתר לאוקדא ק"ש דהיינו בית עשו לקש כדמסיק. וכנישו דעיבורא וגומר היינו משיח בן דוד שיאסוף נדחי ישראל קודם שיעש' נקמות מפני שישראל מעורבים בהם ויכלו ביניהם לזה צריך לאוספם יהיה וא"ו עילא' משיח בן דוד אוסף וא"ו תתא' משיח בן יוסף…

הסולם: ולבתר נטלי כלהו וכו': ואח"כ נוטלים כולם מגבורה, שממנו הוא משיח בן אפרים, שבא לקבל נקמה משונאיו. כי כך צריכים תחלה לנקות התבואה, שהוא ישראל, בימין. ואח"כ לשרוף הקש, שהוא בשמאל, ז"ש והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש…

אור יקר: לנטלא נוקמא משנאוי, והא כיצד תחלה קיבוץ גלויות שלא יספו ישראל בין תאומות וזהו שאמר דחכי כעי לנקאה עיכורא דאינון ישראל כימינא והיינו גאולה מימין. דקאמר, ואחר שנבדלו ישראל מגויי הארצות ונדחי ישראל כנס מן הארצות אשר נפוצו שם לבתר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: