ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 18: אילת השחר מכניסה ראשה בין ברכיה - סוד שני המשיחים וגאולת ישראל מהערב רב › פיסקה 13 (קכ ע"ב)

חמשה מיני לחם שבורים - ישראל מתבררים מהערב רב כבר ממוץ

משפטים · אילת השחר מכניסה ראשה בין ברכיה - סוד שני המשיחים וגאולת ישראל מהערב רב · מאמר 18 · פיסקה 13 · דף קכ ע"ב

לשון הזוהר

וּמִסִּטְרָא דִּתְבוּאוֹת, ה' מִינֵי נָהֲמָא, תְּבִירִין מִכֻּלְּהוּ, וְאִינּוּן: חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וּכֻסֶּמֶת, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן. אִמְתִּיל לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳ (ירמיהו ב, ג), בְּה'. כַּד יִפְקוּן מִגָּלוּתָא, הָכִי יְהוֹן תְּבִירִין, עַד דְּיִתְבְּרִיר אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת, דְּהַיְינוּ קַשׁ, עֵרֶב רַב, עַד דְּיִתְבָּרְרוּ וְיִשְׁתְּמוֹדְעוּ יִשְׂרָאֵל בֵּינַיְיהוּ, כְּבָר, דְּאִתְבְּרִיר מִגּוֹ מוֹץ וָתֶבֶן.

תרגום

וּמִצַּד שֶׁל תְּבוּאוֹת חֲמִשָּׁה מִינֵי לֶחֶם, שְׁבוּרִים מִכֻּלָּם, וְהֵם: חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְכֻסֶּמֶת, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן. הִמְשִׁיל אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיהכ) ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳, בְּה'. כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵהַגָּלוּת, כָּךְ יִהְיוּ שְׁבוּרִים, עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת, שֶׁהַיְנוּ קַשׁ, עֵרֶב רַב, עַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִוָּדְעוּ יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ בַּר שֶׁנִּבְרָר מִתּוֹךְ מוֹץ וָתֶבֶן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומסטרא דתבואות, ה' מיני נהמא, תבירין מכלהו, ואינון: חטה, ושעורה, וכסמת, ושבלת שועל, ושיפון. אמתיל לון לישראל, הדא הוא דכתיב, ׳קדש ישראל ליהו"ה ראשית תבואתה׳ (ירמיהו ב, ג), בה'. כד יפקון מגלותא, הכי יהון תבירין, עד דיתבריר אוכל מתוך פסולת, דהיינו קש, ערב רב, עד דיתבררו וישתמודעו ישראל בינייהו, כבר, דאתבריר מגו מוץ ותבן.

התרגום: ומצד של תבואות חמשה מיני לחם, שבורים מכלם, והם: חטה, ושעורה, וכסמת, ושבלת שועל, ושיפון. המשיל אותם לישראל, זהו שכתוב (ירמיהכ) ׳קדש ישראל לה' ראשית תבואתה׳, בה'. כשיצאו מהגלות, כך יהיו שבורים, עד שיתברר אכל מתוך פסלת, שהינו קש, ערב רב, עד שיתבררו ויודעו ישראל ביניהם, כמו בר שנברר מתוך מוץ ותבן.

מן המפרשים

אור החמה: ומסטרא דתבואות פי' הרי פירשתי לך ענין ישראל כשהם נמשלים ליונה שהיא נרדפת מהאומות. וכן מסערא דתבואות כשנמשלו לתבואות אינם נמשלים כי אם לה' מיני תבואות שהם היותר תבירין שהם חטה ושעור' וגו' וזהו תבואת' תבואות ה' להורות שהם תבירין…

הסולם: ומסטרא דתבואות וכו': ומצד התבואות, ה' מיני לחם השבורים מכולם, בדישה וטחינה וכו', והם חטה ושעורה וכסמת ושבלת שועל ושיפון. המשיל אותם לישראל. ז"ש, קדש ישראל לה' ראשית תבואתה. תבואת ה כתוב עם ה' שיורה על ה' מיני לחם. כשיצאו ישראל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר