ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 17: מלאכי אלהים עלים וירדים - עליית הרוח בכל לילה בתורה ובתפילין לאילת השחר › פיסקה 7 (קיט ע"ב)

אשריהם המקריבים רוחם בכל לילה - תורה בעשר אמירות ושש חמשי תורה

משפטים · מלאכי אלהים עלים וירדים - עליית הרוח בכל לילה בתורה ובתפילין לאילת השחר · מאמר 17 · פיסקה 7 · דף קיט ע"ב

לשון הזוהר

זַכָּאָה מַאן דְּסָלִיק לֵיהּ בַּמִּצְוָה, דְּאִיהִי מִצְוַת תְּפִילִין, דִּבְּהוֹן אַרְבַּע פָּרְשִׁיּוֹת, דִּבְּהוֹן שֵׁם יְדוָֹ"ד. י' - קַדֵּשׁ לִי. ה' - וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ. ו' - שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. ה' - וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. בְּמַחֲשָׁבָה. לְקַשְּׁרָא לָהּ בְּיָד, דִּשְׁכִינְתָּא אִיהוּ י"ה כְּלִילָא מִמַּעֲשֵׂה דְּאִיהִי ה'. וְדִבּוּר דְּאִיהִי בִּינָה, כְּלִילָא ו' סְפִירָאן. וּבְמַחֲשָׁבָה דְאִיהוּ יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, יְדוָֹ"ד. י"ד אַתְוָון, כְּחוּשְׁבָן יָד. וְאִתְרְמִיזוּ בְּאַרְבַּע פָּרְשִׁיָין, וּבֵיתָא דִּתְפִלִין א', וּתְרֵין רְצוּעֵי דְּרֵישָׁא - (נ"א ודידה) שֶׁבַע. דִּתְרֵין שִׁינִין תֵּשַׁע, וְקֶשֶׁר דִּרְצוּעָה עֶשֶׂר. וְד' פָּרְשִׁיָין דְּיָד, (ס"א הרי י"ד.) יַד דִּשְׁכִינְתָּא, יַד יְדוָֹ"ד.

תרגום

י' - קַדֶּשׁ לִי. ה' - וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךְ. ו' - שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. ה' - וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. בַּמַּחֲשָׁבָה. לְקַשֵּׁר אוֹתָהּ בַּיָּד, שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא י"ה וּכְלוּלָה מִמַּעֲשֶׂה שֶׁהִיא ה'. וְדִבּוּר שֶׁהִיא בִּינָה כְּלוּלָה ו' סְפִירוֹת. וּבַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, יְהֹוָ"ה. י"ד אוֹתִיּוֹת, כְּחֶשְׁבּוֹן יָד. וְנִרְמְזוּ בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת, וּבֵית הַתְּפִלִּין א', וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת הָרֹאשׁ - שֶׁבַע. שֶׁשְּׁנֵי שִׁינִי"ן תֵּשַׁע, וְקֶשֶׁר הָרְצוּעָה עֶשֶׂר. וְאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הַיָּד - הֲרֵי י"ד, יַד הַשְּׁכִינָה, יַד יְהֹוָ"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זכאה מאן דסליק ליה במצוה, דאיהי מצות תפילין, דבהון ארבע פרשיות, דבהון שם ידו"ד. י' - קדש לי. ה' - והיה כי יביאך. ו' - שמע ישראל. ה' - והיה אם שמוע. במחשבה. לקשרא לה ביד, דשכינתא איהו י"ה כלילא ממעשה דאיהי ה'. ודבור דאיהי בינה, כלילא ו' ספיראן. ובמחשבה דאיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ידו"ד. י"ד אתוון, כחושבן יד. ואתרמיזו בארבע פרשיין, וביתא דתפלין א', ותרין רצועי דרישא - (נ"א ודידה) שבע. דתרין שינין תשע, וקשר דרצועה עשר. וד' פרשיין דיד, (ס"א הרי י"ד.) יד דשכינתא, יד ידו"ד.

התרגום: י' - קדש לי. ה' - והיה כי יביאך. ו' - שמע ישראל. ה' - והיה אם שמוע. במחשבה. לקשר אותה ביד, שהשכינה היא י"ה וכלולה ממעשה שהיא ה'. ודבור שהיא בינה כלולה ו' ספירות. ובמחשבה, שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יהו"ה. י"ד אותיות, כחשבון יד. ונרמזו בארבע פרשיות, ובית התפלין א', ושתי רצועות הראש - שבע. ששני שיני"ן תשע, וקשר הרצועה עשר. וארבע פרשיות היד - הרי י"ד, יד השכינה, יד יהו"ה.

מן המפרשים

יהל אור: ודבור דאיהו כו'. ר"ל בינה בן י"ה, בן הוא עמודא דאמצעיתא, ו' הרי יה"ו. וז"ש כלילא שהיא כוללת גם עמודא דאמצעיתא ועם מעשה כל השם: לקשרא ליה ביד כו'. כמש"ו י"ד אותיות של השני השמות: רוח אתפקד לה'. שהוא בדרגא דעמודא דאמצעיתא ולפיכך…

אור יקר: מאן דסליק ליה כטצוה כדמפרש ואזיל מפני שכולל י״ד וכו׳. או ירצה דלעיל קאמר.

הסולם: זכאה מאן דסליק וכו': אשרי מי שעולה במצוה, שהיא מצות תפילין, שבהם ד' פרשיות, שבהם שם הוי"ה: י' דהויה, הוא קדש לי. ה' דהויה, הוא והיה כי יביאך. ו' דהויה הוא שמע ישראל, ה' אחרונה דהויה, הוא והיה אם שמוע. שהם במחשבה, דהיינו בג"ר,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר