ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 17: מלאכי אלהים עלים וירדים - עליית הרוח בכל לילה בתורה ובתפילין לאילת השחר › פיסקה 5 (קיט ע"ב)

זבח לאלהים יחרם - בלתי לה' לבדו ועטרת הכתר

משפטים · מלאכי אלהים עלים וירדים - עליית הרוח בכל לילה בתורה ובתפילין לאילת השחר · מאמר 17 · פיסקה 5 · דף קיט ע"ב

לשון הזוהר

זַכָּאָה עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּאִתְקְרִיאוּ עָאנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמִקְרַב גַּרְמַיְיהוּ קָרְבְּנִין קָמֵיהּ. כְּמָה דְּאִתְּמַר, ׳כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׳ (תהילים מד, כג) - וּקַרְבִין גַּרְמַיְיהוּ כְּעָאנִין, בְּתַעֲנִיתָא. דְּמִעוּט חֶלְבָּא וְדָמָא, דְּתַעֲנִיתָא, אִיהוּ חָשִׁיב יַתִּיר מִקָּרְבְּנָא דִּבְעִירָן, דְּהֲוָה מִתְמַעֵט דָּמָא וְחֶלְבָּא וְכָל אִינּוּן אֵמוּרִין וּפְדָרִין, דְּמִתְאַכְּלִין כָּל לֵילְיָא.

תרגום

אַשְׁרֵי הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרְאוּ צֹאן שֶׁל הקב"ה, לְהַקְרִיב אֶת עַצְמָם קָרְבָּנוֹת לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי עָלֶיךְ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׳ (תהלים מד, כג) - וּמַקְרִיבִים אֶת עַצְמָם כְּמוֹ צֹאן, בְּתַעֲנִית. שֶׁמִּעוּט הַחֵלֶב וְהַדָּם שֶׁבַּתַּעֲנִית חָשׁוּב יוֹתֵר מִקָּרְבַּן בְּהֵמוֹת, שֶׁהָיָה מִתְמַעֵט הַדָּם וְהַחֵלֶב וְכָל אוֹתָם אֵמוּרִים וּפְדָרִים שֶׁמִּתְעַכְּלִים כָּל הַלַּיְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זכאה עמא קדישא, דאתקריאו עאנא דקודשא בריך הוא, למקרב גרמייהו קרבנין קמיה. כמה דאתמר, ׳כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׳ (תהילים מד, כג) - וקרבין גרמייהו כעאנין, בתעניתא. דמעוט חלבא ודמא, דתעניתא, איהו חשיב יתיר מקרבנא דבעירן, דהוה מתמעט דמא וחלבא וכל אינון אמורין ופדרין, דמתאכלין כל ליליא.

התרגום: אשרי העם הקדוש שנקראו צאן של הקב"ה, להקריב את עצמם קרבנות לפניו, כמו שנאמר ׳כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׳ (תהלים מד, כג) - ומקריבים את עצמם כמו צאן, בתענית. שמעוט החלב והדם שבתענית חשוב יותר מקרבן בהמות, שהיה מתמעט הדם והחלב וכל אותם אמורים ופדרים שמתעכלים כל הלילה.

מן המפרשים

אור החמה: זכאה עמא וגו' הם ד' בחי' הא' קרבן הגוף. הב' קרבן הנשמה בלילה. הג' קרבן הנשמה כלולה בתורה ומצות הד' קרבן הנשמה ביום במצות תפילין וד' בחי' מפרש ואזיל והם זו על זו ואומר זובח לאלהים יחרם וגו' והם אותם שחלק בחצונים שקרבנם בתענית…

אור יקר: הורגנו כל היום דהיינו סוד למסור נפשו בכל יום בתפלתו כדפירשו בזוהר פרשת תרומה, ועדיפא מיניה איהי וקרבין גרמייחו בתעניתא וכו׳, ואם נפרש.

הסולם: זכאה עמא קדישא וכו': אשרי העם הקדוש, שנקראים צאן של הקב"ה, להקריב עצמם קרבן לפניו, כמו שכתוב, כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. ומקריבים עצמם כצאן בתענית. כי מיעוט החלב והדם של התענית הוא חשוב יותר מקרבן של בהמות, שהיה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: