ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 14: מדבר שקר תרחק - צדיק ורשע וטוב ורע להם בין השפחה למטרוניתא › פיסקה 2 (קיז ע"ב)

צדיק שיצרו הטוב שופטו - צדיק וטוב לו מעץ החיים

משפטים · מדבר שקר תרחק - צדיק ורשע וטוב ורע להם בין השפחה למטרוניתא · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף קיז ע"ב

לשון הזוהר

וְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, צַדִּיק - יֵצֶר הַטּוֹב שׁוֹפְטוֹ. רָשָׁע - יֵצֶר הָרָע שׁוֹפְטוֹ. בֵּינוֹנִי - זֶה וְזֶה שׁוֹפְטוֹ. מַאן דְּאִיהוּ מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, לֵית לֵיהּ דִּינָא כְּלָל, לֵית לֵיהּ יֵצֶר הָרָע, וְדָא צַדִּיק גָּמוּר, וְדָא צַדִּיק וְטוֹב לוֹ. וְלֵית טוֹב, אֶלָּא תּוֹרָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ׳ (משלי ד, ב) - וְצַדִיק וְרָע לוֹ, מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וַאֲמַאי אִתְקְרֵי צַדִּיק בָּתַר דְּרַע לוֹ, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע. אֶלָּא, בְּגִין דְּטוֹב שַׁלִּיט עָלֵיהּ, אִתְקְרֵי צַדִּיק וְרָע לוֹ. דְּהַהוּא רָע אִיהוּ תְּחוֹת רְשׁוּתֵיהּ. (ס"א כעבדא תחות רביה) רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, אֲמַאי אִתְקְרֵי רָשָׁע. בְּגִין דְּאִיהוּ אִסְתַּלָּק לְמֶהוֵי רֵישָׁא יֵצֶר הָרָע דִּילֵיהּ, וְטוֹב אִיהוּ תְּחוֹת רְשׁוּתֵיהּ, כְּעַבְדָּא תְּחוֹת רַבֵּיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּרָשָׁע אִיהוּ מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, וְיָכִיל צַדִּיק גָּמוּר לְאַעְנָשָׁא לֵיהּ, ׳גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִיק לא טוֹב בְּגִין הַהוּא טוֹב דְּאִיהוּ תְּחוֹת רַגְלוֹי דְּרָשָׁע, לֵית לְאַעְנָשָׁא לֵיהּ, דְּאוּלַי יַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרֵיהּ, וִיהֵא עָפָר תְּחוֹת רַגְלוֹי׳ (משלי יז, כו).

תרגום

וּפֵרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, צַדִּיק - יֵצֶר הַטּוֹב שׁוֹפְטוֹ. רָשָׁע - יֵצֶר הָרָע שׁוֹפְטוֹ. בֵּינוֹנִי - זֶה וָזֶה שׁוֹפְטוֹ. מִי שֶׁהוּא מֵעֵץ הַחַיִּים אֵין לוֹ דִּין כְּלָל, אֵין לוֹ יֵצֶר הָרָע, וְזֶה צַדִּיק גָּמוּר, וְזֶה צַדִּיק וְטוֹב לוֹ. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ׳ (משלי ד, ב) - וְצַדִּיק וְרָע לוֹ, מִצַּד שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְלָמָּה נִקְרָא צַדִּיק אַחֵר שֶׁרַע לוֹ, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁטּוֹב שׁוֹלֵט עָלָיו נִקְרָא צַדִּיק וְרַע לוֹ, שֶׁאוֹתוֹ רַע הוּא תַּחַת רְשׁוּתוֹ. (כְּעֶבֶד תַּחַת רַבּוֹ). רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, לָמָּה נִקְרָא רָשָׁע? מִשּׁוּם שֶׁהוּא הִתְעַלָּה לִהְיוֹת רֹאשׁ - יֵצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ, וְהַטּוֹב הוּא תַּחַת רְשׁוּתוֹ כְּמוֹ עֶבֶד תַּחַת רַבּוֹ. וְאַף עַל גַּב שֶׁרָשָׁע הוּא מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, וְיָכוֹל צַדִּיק גָּמוּר לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ, ׳גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב׳ (משלי יז, כו) - מִשּׁוּם אוֹתוֹ טוֹב שֶׁהוּא תַּחַת רַגְלֵי הָרָשָׁע, אֵין לְהַעֲנִישׁוֹ, שֶׁאוּלַי יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְיִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, וְיִהְיֶה עָפָר תַּחַת רַגְלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואוקמוה מארי מתניתין, צדיק - יצר הטוב שופטו. רשע - יצר הרע שופטו. בינוני - זה וזה שופטו. מאן דאיהו מאילנא דחיי, לית ליה דינא כלל, לית ליה יצר הרע, ודא צדיק גמור, ודא צדיק וטוב לו. ולית טוב, אלא תורה. הדא הוא דכתיב, ׳כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו׳ (משלי ד, ב) - וצדיק ורע לו, מסטרא דעץ הדעת טוב ורע. ואמאי אתקרי צדיק בתר דרע לו, דאיהו יצר הרע. אלא, בגין דטוב שליט עליה, אתקרי צדיק ורע לו. דההוא רע איהו תחות רשותיה. (ס"א כעבדא תחות רביה) רשע וטוב לו, אמאי אתקרי רשע. בגין דאיהו אסתלק למהוי רישא יצר הרע דיליה, וטוב איהו תחות רשותיה, כעבדא תחות רביה. ואף על גב דרשע איהו מכתיר את הצדיק, ויכיל צדיק גמור לאענשא ליה, ׳גם ענוש לצדיק לא טוב בגין ההוא טוב דאיהו תחות רגלוי דרשע, לית לאענשא ליה, דאולי יחזור בתשובה ויתגבר על יצריה, ויהא עפר תחות רגלוי׳ (משלי יז, כו).

התרגום: ופרשוה בעלי המשנה, צדיק - יצר הטוב שופטו. רשע - יצר הרע שופטו. בינוני - זה וזה שופטו. מי שהוא מעץ החיים אין לו דין כלל, אין לו יצר הרע, וזה צדיק גמור, וזה צדיק וטוב לו. ואין טוב אלא תורה. זהו שכתוב ׳כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו׳ (משלי ד, ב) - וצדיק ורע לו, מצד של עץ הדעת טוב ורע. ולמה נקרא צדיק אחר שרע לו, שהוא יצר הרע? אלא משום שטוב שולט עליו נקרא צדיק ורע לו, שאותו רע הוא תחת רשותו. (כעבד תחת רבו). רשע וטוב לו, למה נקרא רשע? משום שהוא התעלה להיות ראש - יצר הרע שלו, והטוב הוא תחת רשותו כמו עבד תחת רבו. ואף על גב שרשע הוא מכתיר את הצדיק, ויכול צדיק גמור להעניש אותו, ׳גם ענוש לצדיק לא טוב׳ (משלי יז, כו) - משום אותו טוב שהוא תחת רגלי הרשע, אין להענישו, שאולי יחזר בתשובה ויתגבר על יצרו, ויהיה עפר תחת רגליו.

מן המפרשים

הסולם: ואוקמוה מארי מתניתין וכו': והעמידוהו בעלי המשנה, צדיק, יצר הטוב שופטו. רשע, יצר הרע שופטו. בינוני, זה וזה שופטו. מי שהוא מעץ החיים, שנמשך מז"א, אין לו דין כלל, אין לו יצר הרע. וזהו צדיק גמור, וזהו צדיק וטוב לו, ואין טוב אלא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: