מדבר שקר תרחק - לא יקח שחד בסופי תיבות אחד כיהוה
משפטים · מדבר שקר תרחק - צדיק ורשע וטוב ורע להם בין השפחה למטרוניתא · מאמר 14 · פיסקה 1 · דף קיז ע"ב
לשון הזוהר
׳מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִיק אַל תַּהֲרוֹג וְגוֹ'׳ (שמות כג, ז) - פִּקּוּדָא לְהַשְׁווֹת הַבַּעֲלֵי דִּינִין, וּלְהִתְרַחֵק ׳מִדְּבַר שֶׁקֶר׳, דְּלָא יֵימְרוּן מַשּׂוֹא פָּנִים (יש בדבר). דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּמַר בֵּיהּ, ׳אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָּנִים׳ (דברים י, יז). ׳וְלֹ"א יִקַּ"ח שֹׂחַ"ד׳ - בְּסוֹפֵי תֵּיבוֹת אֶחָד. הַאי דַּיָּין, צָרִיךְ לְמֶהוֵי כְּגַוְונָא דְּאֶחָד, דְּאִיהוּ יְדוָֹ"ד אֶחָד, דְּלָא ׳יִקַּח שֹׂחַד׳, דִּיהֵא אִיהוּ בְּדִיּוּקְנֵיהּ. וּבְדִינָא לְהַשְׁווֹת תַּרְוַויְיהוּ כְּאֶחָד, וְלָא יַטֶּה דִּינָא לְדָא יַתִּיר מִן דָּא, אֶלָּא בְּתִקְלָא חַד, עַד דִּיקַבְּלוֹן דִּינָא. וּלְבָתַר, כָּל חַד אִתְּדָן, כְּפוּם עוֹבָדוֹי.
תרגום
׳מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג וְגוֹ'׳ (שמות כג, ז). מִצְוָה לְהַשְׁווֹת בַּעֲלֵי דִינִים וּלְהִתְרַחֵק מִדְּבַר שֶׁקֶר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַשּׂוֹא פָנִים (יֵשׁ בדבר), שהקב"ה נֶאֱמַר בּוֹ ׳אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים׳ (דברים י). וְלֹ"א יִקַּ"ח שֹׁחַ"ד - בְּסוֹפֵי תֵבוֹת אֶחָד. הַדַּיָּן הַזֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּגָוֶן שֶׁל אֶחָד, שֶׁהוּא יְדוָ"ד אֶחָד, שֶׁלֹּא יִקַּח שּחַד, שֶׁהוּא יִהְיֶה בִּדְיוֹקְנוֹ. וּבַדִּין לְהַשְׁווֹת שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְלֹא יַטֶּה דִין לָזֶה יוֹתֵר מִזֶּה, אֶלָּא בְּמִשְׁקֹלֶת אַחַת עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ הַדִּין. וְאַחַר כָּךְ כָּל אֶחָד נִדּוֹן לְפִי מַעֲשָׂיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג וגו'׳ (שמות כג, ז) - פקודא להשוות הבעלי דינין, ולהתרחק ׳מדבר שקר׳, דלא יימרון משוא פנים (יש בדבר). דקודשא בריך הוא אתמר ביה, ׳אשר לא ישא פנים׳ (דברים י, יז). ׳ול"א יק"ח שח"ד׳ - בסופי תיבות אחד. האי דיין, צריך למהוי כגוונא דאחד, דאיהו ידו"ד אחד, דלא ׳יקח שחד׳, דיהא איהו בדיוקניה. ובדינא להשוות תרווייהו כאחד, ולא יטה דינא לדא יתיר מן דא, אלא בתקלא חד, עד דיקבלון דינא. ולבתר, כל חד אתדן, כפום עובדוי.
התרגום: ׳מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג וגו'׳ (שמות כג, ז). מצוה להשוות בעלי דינים ולהתרחק מדבר שקר, שלא יאמרו משוא פנים (יש בדבר), שהקב"ה נאמר בו ׳אשר לא ישא פנים׳ (דברים י). ול"א יק"ח שח"ד - בסופי תבות אחד. הדין הזה צריך להיות כגון של אחד, שהוא ידו"ד אחד, שלא יקח שחד, שהוא יהיה בדיוקנו. ובדין להשוות שניהם כאחד, ולא יטה דין לזה יותר מזה, אלא במשקלת אחת עד שיקבלו הדין. ואחר כך כל אחד נדון לפי מעשיו.
מן המפרשים
אור החמה: פקודא להשוות הבעלי דינים וגומר. ה"ג (דהא) [דיהא] איהו בדיוקני' פי' שיהא הוא בדיוקניה מה הוא אחד בלי שום שיתוף אחר גם אתה צריך שתהיה אחד בלי שיתוף דבר אחר כלל כגון ע"י שיתוף השוחד דמאי שוחד שהוא אחד שמתאחד עמו כאחד להפוך בזכותו…
הסולם: מדבר שקר תרחק וגו': הוא מצוה להשוות את בעלי הדינים ולהתרחק מדבר שקר, שלא יאמרו, משא פנים יש בדבר. כי הקב"ה נאמר בו אשר לא ישא פנים ול א יק ח שח ד, בסופי תיבות נמצא אחד, דיין הזה צריך להיות כמו האחד, שהוא הויה אחד, שלא יקח שחד,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: