הגוף לבוש של אדם - על שם המצוה נקרא גוף הלכות
משפטים · לא תהיה אחרי רבים לרעת - דין האמת בשבעת הנקבים ועץ החיים · מאמר 13 · פיסקה 6 · דף קיז ע"ב
לשון הזוהר
אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ דַּמְיָא, וְעַל שֵׁם פִּקּוּדִין, אִתְקְרִיאוּ אֵבָרִים. עַל שֵׁם שְׁכִינְתָּא - גּוּפָא. דְּמִסְטְרָא אַחֲרָא לְבוּשָׁא, דְּאִינּוּן ׳עוֹר וּבָשָׂר׳. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשֹׂכְכֵנִי׳ (איוב י, יא) - בַּאֲתַר דְּלֵית שְׁכִינְתָּא, הַהוּא גּוּפָא לָא אִתְקְרֵי, אֶלָּא לְבוּשָׁא דְּאָדָם, דְּאִיהוּ תּוֹרָה, ׳זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל׳ (במדבר יט, יד) - ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת׳ - וּבַאֲתַר דְּתַּמָּן מִצְוָה, אִתְקְרֵי גּוּפָא דְּאָדָם, כְּגוֹן גּוּפִי הֲלָכוֹת, וּפִסְקֵי דִּינִין.
תרגום
אִשְׁתּוֹ דּוֹמָה לְגוּפוֹ, וְעַל שֵׁם הַמִּצְווֹת נִקְרְאוּ אֵיבָרִים. עַל שֵׁם הַשְּׁכִינָה - הַגּוּף. שֶׁמִסִּטְרָא אַחֲרָא לְבוּשׁוֹ, שֶׁהֵם ׳עוֹר וּבָשָׂר׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשּכְכֵנִי׳ (איוב י, יא) - בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שְׁכִינָה, אוֹתוֹ הַגּוּף לֹא נִקְרָא אֶלָּא לְבוּשׁ שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא תּוֹרָה, ׳זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל׳ (ויקרא יט, יד) - ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת׳ (ישעיה מד, יג) - וּבְמָקוֹם שֶׁשָּׁם מִצְוָה נִקְרָא גוּף שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ גוּפֵי הֲלָכוֹת וּפִסְקֵי דִינִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אשתו כגופו דמיא, ועל שם פקודין, אתקריאו אברים. על שם שכינתא - גופא. דמסטרא אחרא לבושא, דאינון ׳עור ובשר׳. הדא הוא דכתיב, ׳עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני׳ (איוב י, יא) - באתר דלית שכינתא, ההוא גופא לא אתקרי, אלא לבושא דאדם, דאיהו תורה, ׳זאת התורה אדם כי ימות באהל׳ (במדבר יט, יד) - ׳כתפארת אדם לשבת בית׳ - ובאתר דתמן מצוה, אתקרי גופא דאדם, כגון גופי הלכות, ופסקי דינין.
התרגום: אשתו דומה לגופו, ועל שם המצוות נקראו איברים. על שם השכינה - הגוף. שמסטרא אחרא לבושו, שהם ׳עור ובשר׳. זהו שכתוב ׳עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני׳ (איוב י, יא) - במקום שאין שכינה, אותו הגוף לא נקרא אלא לבוש של אדם, שהוא תורה, ׳זאת התורה אדם כי ימות באהל׳ (ויקרא יט, יד) - ׳כתפארת אדם לשבת בית׳ (ישעיה מד, יג) - ובמקום ששם מצוה נקרא גוף של אדם, כמו גופי הלכות ופסקי דינים.
מן המפרשים
אור החמה: הה"ד עור ובשר וגומר והענין דקשה אחר שהגוף הוא המדבר עשיתני מבעי ליה לז"א הה"ד כלומר במה שאמרנו ניחא שהנשמה היא העיקר והיא הנק' אדם כנזכר בזוהר והיא אומרת עור ובשר תלבישני. ה"ג אלא לבושא לאדם דאיהו תורה והנה הרכיב המשל והנמשל…
אור יקר: זאת התורה אדם וכן התפארת אדם ושכינה גוף הן הן גופי הלכות דהיינו שכינת שהיא נקראת הלכה ופסק דין, אם כן נקטינן השתא כי הפסק דין עצמו גוף לתפארת המתלבש ודיין הוא התפארת ועיניו רואות היינו סוד.
הסולם: אשתו כגופא דמיא וכו': אשתו של ז"א, שהיא השכינה, דומה לגוף, שגופו של אדם התחתון נמשך ממנה, ועל שם המצות, הוא נקרא אברים, דהיינו רמ"ח אברים. ועל שם השכינה, הוא נקרא גוף. כי מצד האחר אין גוף, אלא לבוש, שהם עור ובשר וכו'. ז"ס עור…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: