ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 10: שבועת ה' היא שכינה - ברית הנדר והשבועה בין שמים וארץ › פיסקה 2 (קטו ע"ב)

שבועה חלה על דבר שיש בו ממש ונדר עולה עליה

משפטים · שבועת ה' היא שכינה - ברית הנדר והשבועה בין שמים וארץ · מאמר 10 · פיסקה 2 · דף קטו ע"ב

לשון הזוהר

בְּוַדַּאי, שְׁבוּעָה לָא חָלָה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. נֵדֶר חָל, אֲפִילּוּ עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְהָא אוּקְמוּהָ בְּמַתְנִיתִין. וְלא עוֹד, אֶלָּא יַתִּיר אָמְרוּ, נְדָרִים עַל גַּבֵּי שְׁבוּעוֹת עוֹלִין, וְכָל הַנִּשְׁבַּע כְּאִלּוּ נִשְׁבַּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. וְכָל הַנּוֹדֶר, כְּאִילּוּ נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ.

תרגום

בְּוַדַּאי שְׁבוּעָה לֹא חָלָה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. נֶדֶר חָל אֲפִלּוּ עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ בַּמִּשְׁנָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא יוֹתֵר אָמְרוּ, נְדָרִים עַל גַּבֵּי שְׁבוּעוֹת עוֹלִים, וְכָל הַנִּשְׁבָּע כְּאִלּוּ נִשְׁבָּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, וְכָל הַנּוֹדֵר כְּאִלּוּ נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בודאי, שבועה לא חלה אלא על דבר שיש בו ממש. נדר חל, אפילו על דבר שאין בו ממש. והא אוקמוה במתניתין. ולא עוד, אלא יתיר אמרו, נדרים על גבי שבועות עולין, וכל הנשבע כאלו נשבע במלך עצמו. וכל הנודר, כאילו נודר בחיי המלך.

התרגום: בודאי שבועה לא חלה אלא על דבר שיש בו ממש. נדר חל אפלו על דבר שאין בו ממש, והרי פרשוה במשנה. ולא עוד, אלא יותר אמרו, נדרים על גבי שבועות עולים, וכל הנשבע כאלו נשבע במלך עצמו, וכל הנודר כאלו נודר בחיי המלך.

מן המפרשים

אור החמה: נדר חל א פי' על דבר וגומר שהנדר בסוד הבינה שהיא על כסא ו"ק הבלתי מתגלים לנביאים ולהיות שהמ' וכל מה שלמטה ממנה משועבדים ג"כ וכסא לבינה לכך הנדר חל על דבר שיש בו ממש ו"ש אפי' על דבר שאין בו ממש וכ"ש על דבר שיש בו ממש אמנם קשה כי…

אור יקר: ולא עוד אלא אפילו סוד וא״ו במילואה למטה מחסד לא יורה גאולה בשלימות אם לא יהיה סוד מילואה מהבינה וזה שאמר לבתר ע״כ מיניה, כלומר אחר עבור כל אלף חמישי שהוא משך סוד גלגולי בחינות ה״א בגלותא וימשכו עוד ע״ב שנים מהששי דהיינו סוד שם…

הסולם: בודאי שבועה לא וכו': בודאי שהשבועה אינה חלה אלא על דבר שיש בו ממש, נדר חל אפילו על דבר שאין בו ממש. וכבר העמידוהו במתניתין. ולא עוד אלא יותר מזה אמרו שנדרים עולים על שבועות, שכל הנשבע נשבע במלך עצמו, דהיינו במלכות, וכל הנודר…

לכל המפרשים על פיסקה זו