ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 9: ׳ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם׳ - סוד החלום ומתן התורה לאדם › פיסקה 20 (ר ע"א)

דוד שופך דמים - חלומותיו חורבן ושממה ולא שלום

מקץ · ׳ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם׳ - סוד החלום ומתן התורה לאדם · מאמר 9 · פיסקה 20 · דף ר ע"א

לשון הזוהר

וְאִי תֵימָא, הָא תְּנַן דְּדָוִד מַלְכָּא לָא חָמָא חֶלְמָא טָבָא, הָא אִשְׁתְּמַע דְּהֲוָה חָמֵי דָּוִד מִלִּין דְּלָא קְשׁוֹט. אֶלָּא וַדַּאי, כָּל יוֹמוֹי הֲוָה מִשְׁתַּדֵּל לְאוֹשְׁדָא דָמִין, וְאַגַּח קְרָבִין, וְכָל חֶלְמוֹי לָא הֲווּ אֶלָּא חֶלְמִין בִּישִׁין, חוּרְבָא וְשׁוֹמְמוּתָא וְדָמָא וְאוֹשִׁידוּ דְּדָמִין, וְלָא חֶלְמָא דִשְׁלָם.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, הִנֵּה שָׁנִינוּ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה חֲלוֹם טוֹב, הִנֵּה נִשְׁמָע שֶׁהָיָה רוֹאֶה דָוִד דְּבָרִים שֶׁלֹּא אֱמֶת? אֶלָּא וַדַּאי, כָּל יָמָיו הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לִשְׁפֹּךְ דָּמִים וְנִלְחַם קְרָבוֹת, וְכָל חֲלוֹמוֹתָיו לֹא הָיוּ אֶלָּא חֲלוֹמוֹת רָעִים, חֻרְבָּן וּשְׁמָמָה וְדָם וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלֹא חֲלוֹם שֶׁל שָׁלוֹם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא, הא תנן דדוד מלכא לא חמא חלמא טבא, הא אשתמע דהוה חמי דוד מלין דלא קשוט. אלא ודאי, כל יומוי הוה משתדל לאושדא דמין, ואגח קרבין, וכל חלמוי לא הוו אלא חלמין בישין, חורבא ושוממותא ודמא ואושידו דדמין, ולא חלמא דשלם.

התרגום: ואם תאמר, הנה שנינו שדוד המלך לא ראה חלום טוב, הנה נשמע שהיה רואה דוד דברים שלא אמת? אלא ודאי, כל ימיו היה משתדל לשפך דמים ונלחם קרבות, וכל חלומותיו לא היו אלא חלומות רעים, חרבן ושממה ודם ושפיכות דמים, ולא חלום של שלום.

מן המפרשים

אור החמה: מאי מעשר מכל מאינון ברכאן דנפקי וגו' והם נקראות מעשר מפני שהם כלולות הברכות מעשר ספי' ומלת מעשר הכל דבר א' וטעם מכ"ל היינו הספירה שבה מוצא המעשר דהיינו הברכות כאומרו וברכות לראש צדיק. וז"ש אינון ברכאן דנפקי מכ"ל שהוא יסוד…

הסולם: ואי תימא הא וכו': ואם תאמר, הרי למדנו, שדוד המלך לא ראה חלום טוב, הרי נשמע, שהיה רואה דברים שאינם אמתים. שהרי האמת היה, שהיה מלא טוב וחסד מה'. ומשיב, אלא ודאי, כל ימיו היה עוסק בשפיכת דמים וערך מלחמות, וכל חלומותיו לא היו, אלא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר