נטילת ידיים בבוקר - מכוח הראשון שרחץ
מקץ · ׳ויכר יוסף את אחיו׳ - ימי רע ופחד הצדיקים מחטא נסתר · מאמר 8 · פיסקה 4 · דף קצח ע"ב
לשון הזוהר
הָא תָּנִינָן, דְּכַד בַּר נָשׁ קָם בְּצַפְרָא, בָּעֵי לְאַסְחָאָה יְדוֹי, מִגּוֹ (לעיל נג א) נַטְלָא דְמַיָא, דְּאִיהוּ מָאנָא לִיטּוֹל מִנֵּיהּ מַיָא, מִגּוֹ מַאן דְּאַסְחֵי יְדוֹי בְּקַדְמִיתָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ. וְתָּא חֲזֵי, בְּגִין נַטְלָא דָא, אוֹקִימְנָא מִלָּה.
תרגום
הֲרֵי שָׁנִינוּ, שֶׁכְּשֶׁאָדָם קָם בַּבֹּקֶר, צָרִיךְ לִרְחֹץ יָדָיו מִתּוֹךְ נַטְלָה שֶׁל מַיִם, שֶׁהוּא כְּלִי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מַיִם, מִתּוֹךְ מִי שֶׁרָחַץ יָדָיו בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ. וּבֹא רְאֵה, בִּשְׁבִיל הַנַּטְלָה הַזּוֹ בֵּאַרְנוּ אֶת הַדָּבָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הא תנינן, דכד בר נש קם בצפרא, בעי לאסחאה ידוי, מגו (לעיל נג א) נטלא דמיא, דאיהו מאנא ליטול מניה מיא, מגו מאן דאסחי ידוי בקדמיתא, כמה דאוקמוה. ותא חזי, בגין נטלא דא, אוקימנא מלה.
התרגום: הרי שנינו, שכשאדם קם בבקר, צריך לרחץ ידיו מתוך נטלה של מים, שהוא כלי לטל ממנו מים, מתוך מי שרחץ ידיו בראשונה, כמו שבארוהו. ובא ראה, בשביל הנטלה הזו בארנו את הדבר.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח תלת אינון דדחלין וגומר הם אותם שהזכירו רז"ל שהם הנוטל צפרניו ולא נטל ידיו וכן המגלח ולא נטל ידיו וגומר ואמר כי יש אחר שקול כשלשתן והוא מ"ש הפסוק מי האיש הירא מעבירות שבידו וכן פחדו בציון חטאים וגומר עכ"ל: גיליון אקרי רע…
הסולם: הא תנינן דכד וכו': הרי למדנו, כשהאדם קם בבוקר, צריך ליטול ידיו מן נטלא דמים, שהוא כלי ליטול מים ממנו. ויטול ממי שכבר נטל ידיו. כמו שבארוהו. ובוא וראה בשביל נטלא זו למדנו הדבר. כלומר כל המשנה שלמדנו לא צריכה, אלא להשמיענו…