׳ויכר יוסף את אחיו׳
ימי רע ופחד הצדיקים מחטא נסתר
הפוחד ולא יודע ממה - חטאים שאינו משגיח בהם
׳וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ׳ (בראשית מב, ח). רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, ׳לָמָּה אִירָע בִּימֵי רָע עֲון עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי׳ (תהלים מט, ו). בֹּא רְאֵה, שְׁלֹשָׁה הֵם שֶׁפּוֹחֲדִים וְלֹא יוֹדְעִים מִמָּה הֵם פּוֹחֲדִים, וּבֵאֲרוּהוּ. אֲבָל יֵשׁ מִי שֶׁפּוֹחֵד וְלֹא יוֹדֵעַ מִמַּה הוּא פּוֹחֵד - מִשּׁוּם אוֹתָם הַחֲטָאִים שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ שֶׁהֵם חֲטָאִים, וְלֹא מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם, וְהוּא פּוֹחֵד מִימֵי רָע.
בלשון הזוהר
׳וַיַּכֶּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ׳ (בראשית מב, ח). רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאֲמַר, ׳לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי׳ (תהילים מט, ו). תָּא חֲזֵי, תְּלַת אִינוּן דְּדָחֲלִין וְלָא יָדְעִין מִמַּה דָּחֲלִין, וְאוּקְמוּהָ. אֲבָל אִית מַאן דְּדָחִיל, וְלָא יָדַע מִמַּה אִיהוּ דָּחִיל, בְּגִין אִינוּן חֶטְאֵי. דְּלָא יָדַע דְּאִינוּן חֲטָאִין, וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ, וְאִיהוּ דָּחִיל מִימֵי רָע.
ימי רע - יצר הרע וזמניו המיועדים להסטין
מִי הֵם ׳יְמֵי רָע׳? אֵלּוּ הֵם הַיָּמִים שֶׁהֵם מִזְדַּמְּנִים בְּאוֹתוֹ רָע. וּמִי הֵם? זֶה (ד"א: הוּא) יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא נִקְרָא ׳רָע׳. וְיֵשׁ לוֹ יָמִים יְדוּעִים שֶׁנִּתֶּנֶת לוֹ רְשׁוּת בָּעוֹלָם לְהַטְעוֹת אֶת כָּל אוֹתָם שֶׁמְּטַמְּאִים אֶת דַּרְכֵיהֶם. שֶׁמִּי שֶׁבָּא לְהִטָּמֵא - מְטַמְּאִים אוֹתוֹ, וְאֵלֶּה הֵם שֶׁנִּקְרָאִים ׳יְמֵי רָע׳, וְאֵלּוּ מְמֻנִּים עַל אוֹתָם חֲטָאִים שֶׁדָּשִׁים אוֹתָם בְּנֵי אָדָם בְּעִקְבֵיהֶם.
בלשון הזוהר
מַאן אִינוּן ׳יְמֵי רָע׳, אִלֵּין אִינוּן יוֹמִין דְּאִינוּן אִזְדַּמְּנָן בְּהַהוּא רָע. וּמַאן אִינוּן, (ד"א: אִיהוּ) דָּא יֵצֶר הָרָע, דְּאִיהוּ אִקְרֵי ׳רָע׳. וְאִית לֵיהּ יוֹמִין יְדִיעָן, דְּאִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ בְּעַלְמָא, לְאַסְטָאָה לְכָל אִינוּן דִּמְסָאֲבֵי אָרְחַיְיהוּ. דְּמַאן דְּאָתֵי לְאִסְתָּאֲבָא, מְסָאֲבֵי לֵיהּ, וְאִלֵּין אִינוּן אִקְרוּן ׳יְמֵי רָע׳, וְאִלֵּין מְמַנָּן עַל אִינוּן חוֹבִין דְּדָשִׁין בְּהוּ בְּנִי נָשָׁא בַּעֲקֵבַיְיהוּ.
מזיקים מלווים דרך הטומאה, מסייעים בדרך הטהרה
בֹּא רְאֵה, כָּל אוֹתָם שֶׁמְּטַמְּאִים אֶת דַּרְכֵיהֶם, כַּמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל מַזִּיקִים מִזְדַּמְּנִים אֶצְלָם וּמְטַמְּאִים אוֹתָם. בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לָלֶכֶת - בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ מַנְהִיגִים אוֹתוֹ מַמָּשׁ. בָּא אָדָם לְהִטָּהֵר - כַּמָּה הֵם שֶׁמְּסַיְּעִים לוֹ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל אִינוּן דִּמְסָאֲבֵי אָרְחַיְיהוּ, כַּמָּה חֲבִילֵי טְהִירִין אִזְדַּמְּנָן לְגַבַּיְיהוּ, וּמְסָאֲבֵי לְהוּ. בְּאָרְחָא דְבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיהַךְ, בְּהַהוּא אָרְחָא מְדַבְּרִין לֵיהּ מַמָּשׁ. אָתֵי בַּר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה, כַּמָּה אִינוּן דִּמְסַיְיעִין לֵיהּ.
נטילת ידיים בבוקר - מכוח הראשון שרחץ
הֲרֵי שָׁנִינוּ, שֶׁכְּשֶׁאָדָם קָם בַּבֹּקֶר, צָרִיךְ לִרְחֹץ יָדָיו מִתּוֹךְ נַטְלָה שֶׁל מַיִם, שֶׁהוּא כְּלִי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מַיִם, מִתּוֹךְ מִי שֶׁרָחַץ יָדָיו בָּרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ. וּבֹא רְאֵה, בִּשְׁבִיל הַנַּטְלָה הַזּוֹ בֵּאַרְנוּ אֶת הַדָּבָר.
בלשון הזוהר
הָא תָּנִינָן, דְּכַד בַּר נָשׁ קָם בְּצַפְרָא, בָּעֵי לְאַסְחָאָה יְדוֹי, מִגּוֹ נַטְלָא דְמַיָא, דְּאִיהוּ מָאנָא לִיטּוֹל מִנֵּיהּ מַיָא, מִגּוֹ מַאן דְּאַסְחֵי יְדוֹי בְּקַדְמִיתָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ. וְתָּא חֲזֵי, בְּגִין נַטְלָא דָא, אוֹקִימְנָא מִלָּה.
נטילת ימין בשמאל - השלטת הימין על היצר הרע
וְעוֹד, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לִטֹּל יַד יָמִין בִּשְׂמֹאל, כְּדֵי לְהַשְׁלִיט יָמִין עַל שְׂמֹאל, וְיִרְחַץ הַיָּמִין מִן הַשְּׂמֹאל, וּמִשּׁוּם זֶה הִיא נְטִילָה. וְעַל כֵּן מִי שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו, יִטֹּל יָמִין בִּשְׂמֹאל, לְהַשְׁלִיט הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתֵּן מָקוֹם לַיֵּצֶר הָרָע לִשְׁלֹט כְּלָל, וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וְתוּ, דְּבָעְיָא לֵיהּ לְבַר נָּשׁ, לְנַטְלָא יְדָא יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא, בְּגִין לְשַׁלְטָאָה יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא, וְיִסְתְּחֵי יְמִינָא מִן שְׂמָאלָא, וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ נְטִילָא. וְעַל דָּא, מַאן דְּנָטִיל יְדוֹי, יִטּוֹל יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא, לְאַשְׁלָטָא יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא, בְּגִין דְּלָא יָהִיב דּוּכְתָּא לְיֵצֶר הָרָע לְשַׁלְּטָאָה כְּלַל, וְהָא אוֹקִימְנָא.
שליטת הדין לא חסה, שליטת הימין חסה על העמים
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁדִּין הָרָע שׁוֹלֵט, לֹא מֵשִׁיב יָדוֹ מִלְּהָרַע, וּבְשָׁעָה שֶׁהַיָּמִין שׁוֹלֵט עַל הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לִשְׁבֹּר אוֹתָם, חָס הקב"ה עֲלֵיהֶם וְלֹא מְכַלֶּה אוֹתָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל מִי שֶׁהוּא חוֹטֵא, בְּאוֹתָם הַחֲטָאִים שֶׁדָּשׁ בָּהֶם בְּרַגְלָיו, לֹא יָדַע עֲלֵיהֶם, וּפוֹחֵד תָּמִיד. דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה תָמִיד נִשְׁמָר מֵהַחֲטָאִים הַלָּלוּ, וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לַקְּרָב, הָיָה מְפַשְׁפֵּשׁ בָּהֶם, וְעַל כֵּן לֹא פָחַד לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם בַּקְּרָב.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְדִינָא בִּישָׁא שָׁלְטָא, לָא אָתִיב יְדֵיהּ מִלְאַבְאָשָׁא, וּבְשַׁעְתָּא דִּימִינָא שָׁלְטָא עַל עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְתַבְרָא לוֹן, חָיִיס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלַיְיהוּ, וְלָא שָׁצֵי לוֹן. וּבְּגִין כָּךְ, כָּל מַאן דְּאִיהוּ חָטֵי, בְּאִינוּן חֶטְאִין דְּדָשׁ בְּהוּ בְּרַגְלוֹי, לָא יָדַע בְּהוּ, וְדָחִיל תְּדִירָא. דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה אִסְתַּמַר תָּדִיר מֵחוֹבִין אִלֵּין, וְכַד הֲוָה נָפִיק לִקְרָבָא, הֲוָה מְפַשְׁפֵּשׁ לוֹן, וְעַל דָּא לָא דָחִיל לַאֲגָחָא עִמְּהוֹן קְרָבָא.
דוד רדף בעצמו - משום שהיה נשמר מחטאיו
וּבֹא רְאֵה, אַרְבָּעָה מְלָכִים הָיוּ, מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ זֶה לֹא בִקֵּשׁ זֶה. דָּוִד אָמַר ׳אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׳ (תהלים יח, לח) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נִשְׁמָר מִן הַחֲטָאִים הַלָּלוּ, וְלֹא נָתַן מָקוֹם לְשׂוֹנְאָיו לִשְׁלֹט, וְעַל כֵּן רָצָה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם תָּמִיד, וְהֵם לֹא יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו לִתְבֹּעַ אֶת חֲטָאָיו וְיִפֹּל בִּידֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, אַרְבַּע מַלְכִין הֲווּ, מַאן דְּשָׁאִיל דָּא לָא שָׁאִיל דָּא. דָּוִד אָמַר, ׳אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם׳ (תהילים יח, לח) - מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהֲוָה אִסְתַּמַּר מֵאִלֵּין חוֹבִין, וְלָא יָהִיב דּוּכְתָּא לְשַׂנְאוֹי לְשַׁלְּטָאָה, וְעַל דָּא בָּעֵי לְמִרְדַּף אֲבַּתְרַיְיהוּ תָּדִיר, וְלָא יִרְדְּפוּן אִינוּן אֲבַתְרֵיהּ לְמִתְבַּע חוֹבוֹי, וְיִפּוֹל בִּידַיְיהוּ.
אסא רודף והקב"ה מכה - פחד יתר מן החטאים
אָסָא הָיָה מְפַחֵד יוֹתֵר. אַף עַל גַּב שֶׁהָיָה מְפַשְׁפֵּשׁ בַּחֲטָאָיו, וְלֹא כְּמוֹ דָוִד הַמֶּלֶךְ, הוּא רָצָה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וְלֹא לְהִלָּחֵם בָּהֶם, וְיַהֲרֹג אוֹתָם הקב"ה, וְכָךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ וְגוֹ' וְכָתוּב׳ (דברי הימים ב יד, יב) וַיִּגֹּף יהו"ה אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה וַיָּנֻסוּ הַכֻּשִׁים. (׳וְכֵן) מַה כָּתוּב בְּדָוִד׳ (שמואל א ל, יז)? וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם - אֲבָל אָסָא, הוּא רוֹדֵף והקב"ה מַכֶּה.
בלשון הזוהר
אָסָא הֲוָה דָּחִיל יַתִּיר. אַף עַל גַּב דְּהֲוָה מְפַשְׁפֵּשׁ בְּחֶטְאוֹי, וְלָא כְדָוִד מַלְכָּא, אִיהוּ בָּעֵי לְמִרְדַּף אֲבַּתְרַיְיהוּ, וְלָא יַגִּיחַ לוֹן, וְיִקְטוֹל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָךְ הֲוָה, דִּכְתִיב, ׳וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ וְגו'׳ (דברי הימים ב יד, יב), וּכְתִיב ׳וַיִּגּוֹף יהו"ה אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה וַיָּנוּסוּ הַכּוּשִׁים׳. (׳וכן) דָּוִד מַה כְּתִיב בֵּיהּ׳, ׳וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם׳ (שמואל א ל, יז) - אֲבָל אָסָא אִיהוּ רָדִיף וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחֵי.
יהושפט מזמר בלבד - הקב"ה הורג תמורתו
גַּם יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה כָּךְ הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר, אֵינִי יָכוֹל לִרְדֹּף וְלֹא לַהֲרֹג, אֶלָּא אֲנִי אֲזַמֵּר, וְאַתָּה תַּהֲרֹג אוֹתָם, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה כָּל כָּךְ מְפַשְׁפֵּשׁ כְּמוֹ אָסָא, וְכָךְ עָשָׂה לוֹ הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן יהו"ה מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ׳ (דברי הימים ב כ, כב).
בלשון הזוהר
יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, אוּף הָכִי נָמֵי הֲוָה שָׁאִיל, וְאֲמַר, לָא יָכִילְנָא לְמִרְדַּף וְלָא לְקָטְלָא, אֶלָּא אֲנָא אֲזַמֵּר, וְאַתְּ קְטֵיל לוֹן, בְּגִין דְּלָא הֲוָה מְפַשְׁפֵּשׁ כָּל כָּךְ כְּאָסָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבַד לֵיהּ הָכִי, דִּכְתִיב, ׳וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָה וּתְהִלָּה נָתַן יהו"ה מְאָרְבִים עַל בְּנִי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ׳ (דברי הימים ב כ, כב).
חזקיהו שוכב במיטתו והקב"ה מכה במחנה אשור
חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אַף כָּךְ גַּם אָמַר, אֵינִי יָכוֹל לֹא לְזַמֵּר וְלֹא לִרְדֹּף וְלֹא לְהִלָּחֵם בַּקְּרָב, מִשּׁוּם שֶׁפָּחַד מֵהַחֲטָאִים הַלָּלוּ שֶׁאָמַרְנוּ. מַה כָּתוּב? ׳וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יהו"ה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים׳ (מלכים ב יט, לה). וְחִזְקִיָּה הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, וְשׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ, והקב"ה הָרַג אוֹתָם.
בלשון הזוהר
חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, אוּף הָכִי נָמֵי אָמַר, אֲנָא לָא יָכִילְנָא, לָא לְזַמָּרָא, וְלָא לְמִרְדַּף, וְלָא לַאֲגָחָא קְרָבָא, בְּגִין דְּדָחִיל מֵאִלֵּין חוֹבִין דְּקָאֲמָרָן. מַה כְּתִיב, ׳וַיְהִי בַלַיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יהו"ה וַיַּךְ בְּמַחֲנִה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים׳ (מלכים ב יט, לה). וְחִזְקִיָּה הֲוָה יָתִיב בְּבֵיתֵיהּ וְשָׁכִיב בְּעַרְסֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָטִיל לוֹן.
פחד הצדיקים מלמד קל וחומר לשאר בני אדם
וּמָה הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ הָיוּ פוֹחֲדִים מִן הַחֲטָאִים הַלָּלוּ - שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ לָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵהַחֲטָאִים הַלָּלוּ וּלְפַשְׁפֵּשׁ בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עָלָיו אוֹתָם יְמֵי רָע, שֶׁלֹּא מְרַחֲמִים עָלָיו.
בלשון הזוהר
וּמַה צַּדִּיקִים אִלֵּין הֲווּ דָּחֲלִין מֵאִלֵּין חוֹבִין, שְׁאָר בְּנִי עַלְמָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. בְּגִין כָּךְ אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא מֵאִלֵּין חוֹבִין, וּלְפַשְׁפְּשָׁא בְּהוֹן כִּדְקָאֲמָרָן, בְּגִין דְּלָא יִשְׁלְטוּן עֲלוֹי אִינוּן יְמֵי רָע, דְּלָא מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ.
׳ויכר יוסף את אחיו׳ - רחמיו משלמותו, אכזריותם מדינם
בֹּא רְאֵה, ׳וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו׳ (בראשית מב, ח). בְּשָׁעָה שֶׁנָּפְלוּ בְיָדוֹ, הוּא רִחַם עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׁלֵם. ׳וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ׳ - שֶׁאוֹתָם שִׁמְעוֹן וְלֵוִי בָּאוּ מִצַּד הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְעַל כֵּן לֹא רִחֲמוּ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּין הַקָּשֶׁה לֹא מְרַחֲמִים עַל בְּנֵי אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹפְלִים בִּידֵיהֶם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳וַיַּכֶּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו׳ (בראשית מב, ח). בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלוּ בְּיָדֵיהּ, אִיהוּ רָחִים עֲלַיְיהוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁלִים. ׳וְהֵם לא הִכִּירוּהוּ׳ - דְּאִינוּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אָתוּ מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וְעַל דָּא לָא רְחִימוּ עֲלֵיהּ. דְּהָא כָּל אִינוּן מָארֵיהוֹן דְּדִינָא קַשְׁיָא, לָא מְרַחֲמֵי עֲלַיְיהוּ דִבְנֵי נָשָׁא בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלֵי בִּידַיְיהוּ.
עקבי יסובני - סוד המהימנותא הנרמז בעקב עשו
׳וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו׳.וּמִשּׁוּם כָּךְשימי רע הם ימים ידועים שניתנו ליצר הרע, הנקרא רע, לשלוט בהם, ובעלי הדין אינם מרחמים על האדם כשנופל בידם אָמַר דָּוִד ׳לָמָּה אִירָא׳בימי רע (תהלים מט, ו) - לֹא כָתוּב יָרֵאתִי,בלשון עבר אֶלָּא אִירָא,בלשון הווה, שעדיין הוא מתירא תמיד (בעה"ס), (אֶלָּא) שֶׁיֵּשׁ (נ"א: שֶׁאֵין) לִי לִפְחֹד מֵאוֹתָם יְמֵי רָע, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ. ׳עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי׳ - מִי הֵם עֲקֵבַי? אֵלּוּ הֵם בְּסוֹד הָאֱמוּנָה,כלומר אין ׳עקבי׳ כאן כפשוטו, אלא רמז הוא לעשו הנקרא ׳עקב׳, ויעקב, איש האמונה, אוחז בו שֶׁכָּתוּב ׳וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו׳ (בראשית כה, כו) - זֶה הוּא הֶעָקֵב,והם עקבי לאה, שמשם יונקים החיצונים, ולכך נקראות הקליפות עקבים (מקדש מלך) וְהֵם הָעֲקֵבִים שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בָּהֶם תָּמִיד,שהם ממונים להשגיח ולהעניש את האדם (בעה"ס) בְּאוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁאָדָם דָּשׁ בּוֹ תָּמִיד בַּעֲקֵבָיו.ואינו משגיח בו שהוא חטא, כגון הסתכלות בנשים, אבק לשון הרע, קצת גזל, וביטול תורה שעולה על הכל (או"י)
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ אָמַר דָּוִד, ׳לָמָּה אִירָא׳ (תהילים מט, ו). יָרֵאתִי לָא כְּתִיב, אֶלָּא אִירָא, (אלא) דְּאִית (נ"א: דְּלֵית) לִי לְמִדְחַל מֵאִינוּן יְמֵי רָע, כִּדְקָאֲמָרָן. ׳עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי׳ - מַאן עֲקֵבַי. אִלֵּין אִינוּן בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, דִּכְתִיב, ׳וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו׳ (בראשית כה, כו) - דָּא הוּא עֲקֵיבָא. וְאִינוּן עֲקֵיבִין דְּמִסְתַּכְּלִין בְּהוּ תָּדִיר בְּהַהוּא חוֹבָא דְּדָשׁ בֵּיהּ בַּר נָשׁ תָּדִיר בַּעֲקֵבוֹי.
חבלי השוא המתחזקים לעבות - החטא ההולך ומתגבר
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב? ׳הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה׳ (ישעיה ה, יח). ׳בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא׳ - שֶׁדָּשׁ בּוֹ בֶּעָקֵב וְלֹא חוֹשֵׁשׁ עָלָיו. וְאַחַר כָּךְ מִתְחַזֵּק וְנַעֲשֶׂה (׳בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא) כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה׳, וּמִתְחַזֵּק אוֹתוֹ הַחֵטְא, וּמַסְטֶה אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה׳ (ישעיהו ה, יח). ׳בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא׳, דְּדָשׁ בֵּיהּ בַּעֲקֵבָא וְלָא חַיִּישׁ עֲלֵיהּ. וּלְבָתַר אִתְתַּקַּף וְאִתְעֲבִיד (׳בחבלי השוא) כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה׳, וְאִתְתַּקַּף הַהוּא חֶטְאָה, וְאַסְטֵי לֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי.
אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים הַמְפַשְׁפְּשִׁים - הַתּוֹרָה מְתַקֶּנֶת לָהֶם דְּרָכִים
אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאֵיהֶם, וְהֵם תָּמִיד מְפַשְׁפְּשִׁים בְּמַעֲשֵׂיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא עֲלֵיהֶם מְקַטְרֵג בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יַשְׂטִינוּ עֲלֵיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מְתַקֶּנֶת לָהֶם דְּרָכִים וּשְׁבִילִים לָלֶכֶת בָּהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבתֶיהָ שָׁלוֹם׳ (משלי ג, יז).
בלשון הזוהר
זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָיא, דְּיָדְעִין לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבֵיהוֹן, וְאִינוּן מְפַשְׁפְּשִׁין תָּדִיר בְּעוֹבָדַיְיהוּ, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתַּכַּח עֲלַיְיהוּ מְקַטְרְגָא בְּהַאי עַלְמָא, וְלָא יִסְטוּן עֲלַיְיהוּ לְעַלְמָא דְאָתֵי, דְּהָא אוֹרַיְיתָא מְתַקְנָא לְהוּ אָרְחִין וּשְׁבִילִין לְמֵיהַךְ בְּהוּ, דִּכְתִיב, ׳דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׳ (משלי ג, יז):
׳ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם׳
סוד החלום ומתן התורה לאדם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.