׳ויכר יוסף את אחיו׳ - רחמיו משלמותו, אכזריותם מדינם
מקץ · ׳ויכר יוסף את אחיו׳ - ימי רע ופחד הצדיקים מחטא נסתר · מאמר 8 · פיסקה 12 · דף קצח ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, ׳וַיַּכֶּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו׳. בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלוּ בְּיָדֵיהּ, אִיהוּ רָחִים עֲלַיְיהוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁלִים. ׳וְהֵם לא הִכִּירוּהוּ׳ - דְּאִינוּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אָתוּ מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וְעַל דָּא לָא רְחִימוּ עֲלֵיהּ. דְּהָא כָּל אִינוּן מָארֵיהוֹן דְּדִינָא קַשְׁיָא, לָא מְרַחֲמֵי עֲלַיְיהוּ דִבְנֵי נָשָׁא בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלֵי בִּידַיְיהוּ.
תרגום
בֹּא רְאֵה, ׳וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו׳ (בראשית מב, ח). בְּשָׁעָה שֶׁנָּפְלוּ בְיָדוֹ, הוּא רִחַם עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׁלֵם, ׳וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ׳ - שֶׁאוֹתָם שִׁמְעוֹן וְלֵוִי בָּאוּ מִצַּד הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְעַל כֵּן לֹא רִחֲמוּ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּין הַקָּשֶׁה לֹא מְרַחֲמִים עַל בְּנֵי אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹפְלִים בִּידֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, ׳ויכר יוסף את אחיו׳. בשעתא דנפלו בידיה, איהו רחים עלייהו, בגין דאיהו שלים. ׳והם לא הכירוהו׳ - דאינון שמעון ולוי, אתו מסטרא דדינא קשיא, ועל דא לא רחימו עליה. דהא כל אינון מאריהון דדינא קשיא, לא מרחמי עלייהו דבני נשא בשעתא דנפלי בידייהו.
התרגום: בא ראה, ׳ויכר יוסף את אחיו׳ (בראשית מב, ח). בשעה שנפלו בידו, הוא רחם עליהם, משום שהוא שלם, ׳והם לא הכרהו׳ - שאותם שמעון ולוי באו מצד הדין הקשה, ועל כן לא רחמו עליו, שהרי כל אותם בעלי הדין הקשה לא מרחמים על בני אדם בשעה שנופלים בידיהם.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח ויכר יוסף לראי' על אכזריות השמאל וכל דאתו מסטרא דילה וכן על רחמי הימין וכל דאתו מסטרא מסטרא דילה והיינו טעם הנטילה להגביר הימין על השמאל כדי לרחם יוסף יסוד חסד תחתון אחוז בחסד עליון שמעון ולוי שמאלא דהיינו לוי גבורה שמעון…
הסולם: ת"ח ויכר יוסף את אחיו: פירושו, בשעה שאחיו נפלו בידו, הוא היה מרחם עליהם, משום שהוא שלם. והם לא הכירוהו, פירושו, שהם, שמעון ולוי, באים מדין קשה, ועל כן לא רחמו עליו, כי כל אלו בעלי דין הקשה, אינם מרחמים על אנשים בשעה שנופלים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: