התכללות דוד עם האבות - חיבור השמש ללבנה נגד הדין
מקץ · ׳ויוסף הוא השליט על הארץ׳ - דרשות ׳ועתה ירום ראשי׳ ומלכות יוסף כשמש · מאמר 7 · פיסקה 6 · דף קצח ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי׳ - לְאִתְכְּלָלָא בַּאֲבָהָן, דְּהָא דָוִד מַלְכָּא, אִית לֵיהּ לְאִתְדַּבָּקָא בַּאֲבָהָן, וּכְדֵין יִתְרוֹמֵם וְסָלִיק לְעֵילָא, וְאִיהוּ בְּחַד קִשּׁוּרָא בְּהוּ. ׳עַל אוֹיְבַי סְבִיבוֹתַי׳ - אִלֵּין אִינוּן דְּבִסְטַר שְׂמָאלָא, כֻּלְּהוּ מָארֵי דִינִין, דְּמִתְכַּוְּנִין לְחַבָּלָא, וּכְדֵין שִׁמְשָׁא אִתְחַבַּר בְּסִיהֲרָא, וְהֲוֵי כֹּלָּא חָד.
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי׳ - לְהִכָּלֵל עִם הָאָבוֹת, שֶׁהֲרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ לְהִדָּבֵק עִם הָאָבוֹת, וְאָז יִתְרוֹמֵם וְיַעֲלֶה לְמַעְלָה, וְהוּא בְּקֶשֶׁר אֶחָד עִמָּם. ׳עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי׳ - אֵלּוּ הֵם שֶׁבְּצַד הַשְּׂמֹאל, כֻּלָּם בַּעֲלֵי הַדִּינִים שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לְחַבֵּל, וְאָז הַשֶּׁמֶשׁ מִתְחַבֵּר לַלְּבָנָה, וְהַכֹּל הוּא אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר ׳ועתה ירום ראשי׳ - לאתכללא באבהן, דהא דוד מלכא, אית ליה לאתדבקא באבהן, וכדין יתרומם וסליק לעילא, ואיהו בחד קשורא בהו. ׳על אויבי סביבותי׳ - אלין אינון דבסטר שמאלא, כלהו מארי דינין, דמתכונין לחבלא, וכדין שמשא אתחבר בסיהרא, והוי כלא חד.
התרגום: דבר אחר ׳ועתה ירום ראשי׳ - להכלל עם האבות, שהרי דוד המלך יש לו להדבק עם האבות, ואז יתרומם ויעלה למעלה, והוא בקשר אחד עמם. ׳על איבי סביבותי׳ - אלו הם שבצד השמאל, כלם בעלי הדינים שמתכונים לחבל, ואז השמש מתחבר ללבנה, והכל הוא אחד.
מן המפרשים
הסולם: ד"א ועתה ירום ראשי: להכלל באבות שהם חג"ת דז"א. כי דוד המלך, יש לו להדבק באבות, שמתחבר עמהם בסוד רגל רביעי (כנ"ל ב"א דף ק"י ד"ה מלכותא ע"ש) , ואז יתרומם ויעלה למעלה, דהיינו מחזה ולמעלה דז"א, כמ"ש שם, והוא בקשר אחד עמהם. על…