יצר טוב על יצר רע - כח התורה שניתנה מאש
מקץ · ׳ויוסף הוא השליט על הארץ׳ - דרשות ׳ועתה ירום ראשי׳ ומלכות יוסף כשמש · מאמר 7 · פיסקה 5 · דף קצח ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי׳ - בְּכֹלָּא, יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר רָע, דִּכְתִיב, ׳עַל אוֹיְבַי סְבִיבוֹתַי׳ - דָּא יֵצֶר הָרָע, דְּאִיהוּ סַחֲרָנֵיהּ דְּבַר נָשׁ, וְאִיהוּ שָׂנְאֵיהּ בְּכֹלָּא. ׳וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה׳ - דָּא אוֹרַיְיתָא, דְּאִתְיְהִיבַת מִסִּטְרָא דְאֶשָּׁא, כְּדִכְתִיב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב). דְּהָא בְּגִין אוֹרַיְיתָא, יָרוּם רֵישֵׁיהּ, וְאִתָּבְרוּ כָּל שָׂנְאוֹי קֳדָמוֹי, כְּדִכְתִיב, ׳תַכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי׳ (תהילים יח, מ).
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי׳ (תהלים כז, ו) - בַּכֹּל, יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר רָע, שֶׁכָּתוּב ׳עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי׳ - זֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא סְבִיב הָאָדָם, וְהוּא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ בַּכֹּל. ׳וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה׳ - זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִצַּד הָאֵשׁ, כַּכָּתוּב ׳מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב). שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה ׳יָרוּם רֹאשׁוֹ׳ (שֶׁל הָאָדָם) וְנִשְׁבָּרִים כָּל שׂוֹנְאָיו לְפָנָיו, כַּכָּתוּב ׳תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי׳ (תהלים יח, מ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, ׳ועתה ירום ראשי׳ - בכלא, יצר טוב על יצר רע, דכתיב, ׳על אויבי סביבותי׳ - דא יצר הרע, דאיהו סחרניה דבר נש, ואיהו שנאיה בכלא. ׳ואזבחה באהלו זבחי תרועה׳ - דא אורייתא, דאתיהיבת מסטרא דאשא, כדכתיב ׳מימינו אש דת למו׳ (דברים לג, ב). דהא בגין אורייתא, ירום רישיה, ואתברו כל שנאוי קדמוי, כדכתיב, ׳תכריע קמי תחתי׳ (תהילים יח, מ).
התרגום: דבר אחר ׳ועתה ירום ראשי׳ (תהלים כז, ו) - בכל, יצר טוב על יצר רע, שכתוב ׳על איבי סביבותי׳ - זה היצר הרע שהוא סביב האדם, והוא שונא אותו בכל. ׳ואזבחה באהלו זבחי תרועה׳ - זו התורה שנתנה מצד האש, ככתוב ׳מימינו אש דת למו׳ (דברים לג, ב). שהרי בשביל התורה ׳ירום ראשו׳ (של האדם) ונשברים כל שונאיו לפניו, ככתוב ׳תכריע קמי תחתי׳ (תהלים יח, מ).
מן המפרשים
אור החמה: ועתה ירום ראשי בכולא שבכלל האויבים הוא האויב הגדול יצה"ר והרמ' ראש הוא שיגבר יצה"ט על יצה"ר ויאמר סביבותי דאיהו סחרניה וגומר ויאמר אויבי לשון רבים דאיהו שנאיה בכולא ועל רבוי הבחינות יחשב כרבוי שונאים:
הסולם: ד"א ועתה ירום ראשי: ראשי, זה יצר הטוב, שהתפלל בכל דבר ירום יצר הטוב על יצר הרע. שכתוב, על אויבי סביבותי, הוא יצר הרע, שהוא סביב האדם, והוא שנאו בכל. ואזבחה באהלו זבחי תרועה, זה לימוד התורה, שניתנה מצד האש, שכתוב מימינו אש דת…
אור יקר: ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה לה,, ת״ח כד קב״ה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: