׳ועתה׳ - זהות ה"א העליונה ובית דינו
מקץ · ׳ויוסף הוא השליט על הארץ׳ - דרשות ׳ועתה ירום ראשי׳ ומלכות יוסף כשמש · מאמר 7 · פיסקה 3 · דף קצח ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי׳ - מַאי וְעַתָּה, כְּמוֹ וְאַתָּה. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, הָא אִתְּמָר, עֵת דְּאִיהוּ דַרְגָּא עִלָּאָה. וּמַאן אִיהוּ הַהוּא עֵת. דָּא ה"א, וְאִקְרֵי עַתָּה. וְעַתָּה - דָּא אִיהוּ וּבֵי דִינֵיהּ. ׳יָרוּם רֹאשִׁי׳ - לַאֲרָמָא לָהּ בִּיקָרָא וּמַלְכוּתָא. ׳עַל אוֹיְבַי סְבִיבוֹתַי׳ - אִלֵּין שְׁאָר מַלְכֵי אַרְעָא. ׳וְאֶזְבְּחָה בְּאָהֳלוֹ׳ - דָּא יְרוּשָׁלַ ם. בְּאָהֳלוֹ - דָּא אֹהֶל מוֹעֵד. ׳זִבְחֵי תְרוּעָה׳ - לְמִשְׁמַע כָּל עַלְמָא. ׳אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה׳ - מֵהַהוּא סִטְרָא דִתְרוּעָה הִיא. דְּהָא מִתַּמָּן, מֵהַהוּא סִטְרָא דִתְרוּעָה, הִיא אַתְיָא שִׁירָה וְתוּשְׁבַּחְתָּא.
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי׳ - מַה זֶּה וְעַתָּה? כְּמוֹ וְאַתָּה. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, הִנֵּה נִתְבָּאֵר, עֵת שֶׁהִיא הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה. וּמִי הִיא אוֹתָהּ הָעֵת? זוֹ הֵ"א, וְנִקְרֵאת עַתָּה. וְעַתָּה - זֶה הוּא וּבֵית דִּינוֹ. ׳יָרוּם רֹאשִׁי׳ - לְהָרִים אוֹתָהּ בְּכָבוֹד וּמַלְכוּת. ׳עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי׳ - אֵלּוּ שְׁאָר מַלְכֵי הָאָרֶץ. ׳וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ׳ - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. בְּאָהֳלוֹ - זֶה אֹהֶל מוֹעֵד. ׳זִבְחֵי תְרוּעָה׳ - שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הָעוֹלָם. ׳אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה׳ - מֵאוֹתוֹ צַד שֶׁל הַתְּרוּעָה הִיא. שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם, מֵהַצַּד שֶׁל הַתְּרוּעָה, בָּאָה הַשִּׁירָה וְהַתִּשְׁבַּחַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, ׳ועתה ירום ראשי׳ - מאי ועתה, כמו ואתה. רבי יהודה אמר, הא אתמר, עת דאיהו דרגא עלאה. ומאן איהו ההוא עת. דא ה"א, ואקרי עתה. ועתה - דא איהו ובי דיניה. ׳ירום ראשי׳ - לארמא לה ביקרא ומלכותא. ׳על אויבי סביבותי׳ - אלין שאר מלכי ארעא. ׳ואזבחה באהלו׳ - דא ירושל ם. באהלו - דא אהל מועד. ׳זבחי תרועה׳ - למשמע כל עלמא. ׳אשירה ואזמרה׳ - מההוא סטרא דתרועה היא. דהא מתמן, מההוא סטרא דתרועה, היא אתיא שירה ותושבחתא.
התרגום: דבר אחר ׳ועתה ירום ראשי׳ - מה זה ועתה? כמו ואתה. רבי יהודה אמר, הנה נתבאר, עת שהיא הדרגה העליונה. ומי היא אותה העת? זו ה"א, ונקראת עתה. ועתה - זה הוא ובית דינו. ׳ירום ראשי׳ - להרים אותה בכבוד ומלכות. ׳על איבי סביבותי׳ - אלו שאר מלכי הארץ. ׳ואזבחה באהלו׳ - זו ירושלים. באהלו - זה אהל מועד. ׳זבחי תרועה׳ - שישמע כל העולם. ׳אשירה ואזמרה׳ - מאותו צד של התרועה היא. שהרי משם, מהצד של התרועה, באה השירה והתשבחת.
מן המפרשים
מקדש מלך: עת דאיהו דרגא עילאה טעם שהמ' נק' עת כתב הרב זל"הה בדרוש האונאה כי החסד הוא נקרא משקל כי חסד גי': ועשרה פעמים: יש בחסד נגד י"ס שבו ומילוי שם ע"ב גי' מ"ו עשרה פעמים מ"ו גי' מש"קל ע"ש עשרה אותיות השרש עכ"ל הרב. ובזה יובן הטעם כי…
מהרח"ו: ועתה כמו ואתה. פי' כי ואתה הוא כמו 'וה'' הוא ובית דינו, ת"ת ומלכות, כי פי' אתה היא המלכות כנודע כי פי' 'את ה', כי היא ה"א תתאה כלולה מא' עד ת'. 'ואתה' הוא ת"ת ומלכות. ואמר כי כן 'ועתה' פי' כך, כי אותיות אחה"ע מתחלפות: אמנם
הסולם: ד"א ועתה ירום ראשי: שואל, ועתה, מה פירושו. ואומר שהוא כמו ואתה, פירוש. כמו ואתה הוא שם השכינה, כך ועתה הוא שם השכינה. דהיינו שהתפלל שהשכינה תרום ראשו. ר' יהודה אמר, הרי למדנו עת. הוא מדרגה עליונה, ומי הוא עת הזה, הוא ה' של שם…