יוסף עצוב באסורו - נפל בבור והתעלה ממנו
מקץ · ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה · מאמר 4 · פיסקה 3 · דף קצד ע"ב
לשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָא, יוֹסֵף הֲוָה עָצִיב בַּעֲצִיבוּ דְרוּחָא, בַּעֲצִיבוּ דְלִבָּא, דְּהֲוָה אָסִיר תַּמָּן. כֵּיוָן דְּשַׁדַּר פַּרְעֹה בְּגִינֵיהּ, מַה כְּתִיב. וַיְרִיצוּהוּ. אִתְפַּיְיסוּ לֵיהּ וְאַהֲדָרוּ לֵיהּ מִלִּין דְּחֶדְוָה, מִלִּין לְמֶחֱדֵי לִבָּא, בְּגִין דְּהֲוָה עָצִיב מִן בֵּירָא. תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא נָפַל בְּבֵירָא, בְּבֵירָא אִסְתַּלַּק לְבָתַר.
תרגום
כְּמוֹ כֵן יוֹסֵף הָיָה עָצוּב בְּעֶצֶב הָרוּחַ וּבְעֶצֶב הַלֵּב, שֶׁהָיָה אָסוּר שָׁם. כֵּיוָן שֶׁפַּרְעֹה שָׁלַח בִּשְׁבִילוֹ, מַה כָּתוּב? וַיְרִיצֻהוּ. הִתְפַּיְּסוּ לוֹ וְהֶחֱזִירוּ לוֹ דִּבְרֵי שִׂמְחָה, דְּבָרִים לְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה עָצוּב מִן הַבּוֹר. בֹּא רְאֵה, בָּרִאשׁוֹנָה נָפַל בְּבוֹר, וּבְבוֹר הִתְעַלָּה אַחַר כָּךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דא, יוסף הוה עציב בעציבו דרוחא, בעציבו דלבא, דהוה אסיר תמן. כיון דשדר פרעה בגיניה, מה כתיב. ויריצוהו. אתפייסו ליה ואהדרו ליה מלין דחדוה, מלין למחדי לבא, בגין דהוה עציב מן בירא. תא חזי, בקדמיתא נפל בבירא, בבירא אסתלק לבתר.
התרגום: כמו כן יוסף היה עצוב בעצב הרוח ובעצב הלב, שהיה אסור שם. כיון שפרעה שלח בשבילו, מה כתוב? ויריצהו. התפיסו לו והחזירו לו דברי שמחה, דברים לשמח את הלב, משום שהיה עצוב מן הבור. בא ראה, בראשונה נפל בבור, ובבור התעלה אחר כך.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח בקדמיתא נפיל בבירא וישליכו אותו הבור' דהיינו שנכנ' לעמקי הקליפה ועמד בכשרותו ויצא בכשרותו והיינו בבירא אסתלק דהיינו ויריצוהו מן הבור לרצותו מבור נפילתו ומתוכו הרצוהו. ר' שמעון אמ' וגו' שאין רצוי זה מן הבור הראשון שעדיין לא…
אור יקר: [סימן ב] לחסדו, כמה קב״ה אתרעי בהו בצדיקייא, בגין דצדיקייא אינון עאלין שלמא, ועבדיו שלמא לעילא ועבדין שלמא לתתא ועאלין כלה בבעלה, ובגיני כך קב״ה אתרעי בהו דדחלי׳ ליה ועבדיו רעותיה, למייחלים לחסדו, מאן אינון מייחלים לחסדו הוי…
הסולם: כגוונא דא יוסף וכו': כעין זה, יוסף, היה עצב בעצבת רוח ובעצבת לב, מחמת שהיה אסור שמה. כיון ששלח פרעה אחריו, מה כתוב, ויריצוהו, שפירושו, שפייס אותו, והשיבו לו דברי שמחה, דברים המשמחים את הלב, משום שהיה עצב מן ישיבתו בבור. בוא…