ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 4: ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה › פיסקה 2 (קצד ע"ב)

עמלי תורה בלילה - חוט חסד נמשך עליהם ביום

מקץ · ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף קצד ע"ב

לשון הזוהר

לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, מַאן אִינוּן מְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. הוֵי אֵימָא אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא, וְאִשְׁתַּתְּפוּ בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא. וְכָד אָתֵי צַפְרָא, אִינוּן מְחַכָּאן לְחַסְדּוֹ, וְהָא אוּקְמוּהָ, בְּזִמְנָא דְּבַר נָשׁ אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא, חוּטָא דְחֶסֶד אִתְמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ בִּימָמָא, כְּדִכְתִיב, (תהילים מב ט) ׳יוֹמָם יְצַוֶּה יהו"ה חַסְדּוֹ וּבַלַיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ - מַאי טַעְמָא ׳יוֹמָם יְצַוֶּה יהו"ה חַסְדּוֹ׳, מִשּׁוּם דְּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וּבְּגִין כָּךְ רוֹצֶה יהו"׳ה אֶת יְרֵאָיו׳ כְּתִיב - וְלֹא בִירֵאָיו. כְּמַאן דְּרָעֵי בִּרְעוּתֵיהּ לְאַחֲרָא, וְאִתְרְעֵי לֵיהּ לְאִתְפַּיְיסָא בַּהֲדֵיהּ, וּבְגִין כָּךְ רוֹצֶה יהו"׳ה אֶת יְרֵאָיו׳ - וְלֹא בִּירֵאָיו.

תרגום

לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, מִי הֵם הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ? הֱוֵה אוֹמֵר, אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה וּמִשְׁתַּתְּפִים עִם הַשְּׁכִינָה. וּכְשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, הֵם מְצַפִּים לְחַסְדּוֹ, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ, בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, חוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עָלָיו בַּיּוֹם, כַּכָּתוּב ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (שם מב) - מָה הַטַּעַם ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ׳ (תהלים מב, ט)? מִשּׁוּם שֶׁבַּלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו׳ (תהלים קמז, יא) - וְלֹא בִּירֵאָיו. כְּמִי שֶׁרוֹצֶה בִּרְצוֹנוֹ אֶת הָאַחֵר וּמִתְרַצֶּה לוֹ לְהִתְפַּיֵּס עִמּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו׳ - וְלֹא בִּירֵאָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: למיחלים לחסדו, מאן אינון מיחלים לחסדו. הוי אימא אינון דמשתדלי באורייתא בליליא, ואשתתפו בהדי שכינתא. וכד אתי צפרא, אינון מחכאן לחסדו, והא אוקמוה, בזמנא דבר נש אשתדל באורייתא בליליא, חוטא דחסד אתמשיך עליה ביממא, כדכתיב, (תהילים מב ט) ׳יומם יצוה יהו"ה חסדו ובלילה שירה עמי׳ - מאי טעמא ׳יומם יצוה יהו"ה חסדו׳, משום דבלילה שירה עמי. ובגין כך רוצה יהו"׳ה את יראיו׳ כתיב - ולא ביראיו. כמאן דרעי ברעותיה לאחרא, ואתרעי ליה לאתפייסא בהדיה, ובגין כך רוצה יהו"׳ה את יראיו׳ - ולא ביראיו.

התרגום: למיחלים לחסדו, מי הם המיחלים לחסדו? הוה אומר, אותם שמשתדלים בתורה בלילה ומשתתפים עם השכינה. וכשבא הבקר, הם מצפים לחסדו, והרי בארוה, בזמן שאדם משתדל בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, ככתוב ׳יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי׳ (שם מב) - מה הטעם ׳יומם יצוה ה' חסדו׳ (תהלים מב, ט)? משום שבלילה שירה עמי. ומשום כך כתוב ׳רוצה ה' את יראיו׳ (תהלים קמז, יא) - ולא ביראיו. כמי שרוצה ברצונו את האחר ומתרצה לו להתפיס עמו, ומשום כך ׳רוצה ה' את יראיו׳ - ולא ביראיו.

מן המפרשים

מקדש מלך: וכד אתי צפרא וכו' אמר כן ללמדנו שאין לישן אחר התיקון אלא שומרים לבוקר ממש שלא ישנו בעלות השחר שאז רחל עולה בסוד תפלה של יד ולהיות שבאותה שעה היא עליית כתר שלה ויורדים ט' אחרונות החוזרות לעלות בתפלת השחר שלכן כפל ב"פ שומרים…

אור החמה: מאן דרעי ברעותיה וגו' ולפי זה רוצה מרצון הכתר והם אינם מיחלים אלא חסדו לבד והב"ה נותן להם מהחסד עילאה רצון עליון ג"כ ואפשר שהיראים יגעי כח מעסק הלילה והב"ה מרצה אותם להחליף כחם בחסד ביום ובכלל החסד רצון חסד עלאה לרצותם. גליון…

הסולם: למיחלים לחסדו: שואל, מי הם המיחלים לחסדו. ומשיב, הוי אומר, אלו העוסקים בתורה בלילה ומשתתפים עם השכינה, וכשהגיע הבוקר הם מיחלים לחסדו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: