הגבהת הקב"ה והשפלתו - תלויות במציאות הצדיקים בעולם
מקץ · ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה · מאמר 4 · פיסקה 14 · דף קצה ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳מִי כַּיהו"ה אֱלֹקֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת וְגו'׳ (תהילים קיג, ה). ׳מִי כַּיהו"ה אֱלֹקֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת׳ - דְּאִסְתַּלַּק מֵעַל כָּרְסֵי יְקָרֵיהּ, (ס"א על כרסי יקריה לעילא) וְלָא אִתְגְּלִי לְתַתָּא. בְּשַׁעְתָּא דְּלָא אִשְׁתַּכָּחוּ זַכָּאִין בְּעַלְמָא, הָא אִיהוּ אִסְתַּלַּק מִנַּיְיהוּ, וְלָא אִתְגְּלִי לְהוּ. ׳הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת׳ - בְּשַׁעְתָּא דְּזַכָּאִין אִינוּן דְּאִשְׁתַּכָּחוּ בְּעַלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָחִית בְּדַרְגּוֹי לְקִבְלֵהוֹן דְּתַתָּאֵי, לְאַשְׁגָּחָא עַל עַלְמָא, לְאוֹטָבָא לְהוּ. דְּהָא כַּד זַכָּאִין לָא אִשְׁתַּכָּחוּ בְּעַלְמָא, אִיהוּ אִסְתַּלַּק, וְאַסְתִּיר אַנְפִּין מִנַּיְיהוּ, וְלא אַשְׁגַּח עֲלַיְיהוּ, בְּגִין דְּצַדִּיקַיָּיא אִינוּן יְסוֹדָא וְקִיּוּמָא דְעַלְמָא, דִּכְתִיב, ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה).
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת וְגוֹ'׳ (תהלים קיג). מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת - שֶׁהִתְעַלָּה מֵעַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, (עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ לְמַעְלָה) וְלֹא הִתְגַּלָּה לְמַטָּה. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין נִמְצָאִים צַדִּיקִים בָּעוֹלָם, הֲרֵי הוּא מִסְתַּלֵּק מֵהֶם וְלֹא מִתְגַּלֶּה לָהֶם. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת - בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם נִמְצָאִים בָּעוֹלָם, הקב"ה יוֹרֵד בְּדַרְגּוֹתָיו כְּנֶגֶד הַתַּחְתּוֹנִים לְהַשְׁגִּיחַ עַל הָעוֹלָם, לְהֵיטִיב לָהֶם. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאֵין נִמְצָאִים הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם, הוּא מִסְתַּלֵּק וּמַסְתִּיר מֵהֶם פָּנִים וְלֹא מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם הַיְסוֹד וְהַקִּיּוּם שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳מי כיהו"ה אלקינו המגביהי לשבת וגו'׳ (תהילים קיג, ה). ׳מי כיהו"ה אלקינו המגביהי לשבת׳ - דאסתלק מעל כרסי יקריה, (ס"א על כרסי יקריה לעילא) ולא אתגלי לתתא. בשעתא דלא אשתכחו זכאין בעלמא, הא איהו אסתלק מנייהו, ולא אתגלי להו. ׳המשפילי לראות׳ - בשעתא דזכאין אינון דאשתכחו בעלמא, קודשא בריך הוא נחית בדרגוי לקבלהון דתתאי, לאשגחא על עלמא, לאוטבא להו. דהא כד זכאין לא אשתכחו בעלמא, איהו אסתלק, ואסתיר אנפין מנייהו, ולא אשגח עלייהו, בגין דצדיקייא אינון יסודא וקיומא דעלמא, דכתיב, ׳וצדיק יסוד עולם׳ (משלי י, כה).
התרגום: פתח ואמר, ׳מי כה' אלהינו המגביהי לשבת וגו'׳ (תהלים קיג). מי כה' אלהינו המגביהי לשבת - שהתעלה מעל כסא כבודו, (על כסא כבודו למעלה) ולא התגלה למטה. בשעה שאין נמצאים צדיקים בעולם, הרי הוא מסתלק מהם ולא מתגלה להם. המשפילי לראות - בשעה שהצדיקים הם נמצאים בעולם, הקב"ה יורד בדרגותיו כנגד התחתונים להשגיח על העולם, להיטיב להם. שהרי כשאין נמצאים הצדיקים בעולם, הוא מסתלק ומסתיר מהם פנים ולא משגיח עליהם, משום שהצדיקים הם היסוד והקיום של העולם, שכתוב ׳וצדיק יסוד עולם׳ (משלי י, כה).
מן המפרשים
אור החמה: קב"ה נחית בדרגוי דרך הבינה ושש קצוות בהתלבשו בלבושי ההנהגה עד שימצא הנהגתו בתחתונים לבטל החיצונים וכחם ולהנהיג בקדושה וברחמים. וז"ש לאוטבא להון :
מהרח"ו: פתח ואמר מי כה' וגו'. הנה פה גילה ענין הנזכר, והביאור ממ"ש פ' משפטים ◆ דף צ"ו ע"א והוא סוד נעלם ממה שידעת כי גופא דאילנא הוא שם יהו"ה, ושאר השמות הם ענפי אילנא, וחד ענף מאינון ענפין הוא מושל ושליט על סטרא אחרא והוא שם אלהי"ם,…
הסולם: פתח ואמר, מי כה' אלקינו וגו': מי כה' אלקינו המגביהי לשבת, פירושו, שנתעלה מעל כסא כבודו, ולא נגלה למטה, כי בשעה שצדיקים אינם נמצאים בעולם הרי הוא מסתלק מהם ואינו נגלה להם. המשפילי לראות, פירושו, בשעה שצדיקים נמצאים בעולם, הקב"ה…