שם הקדוש נגלה לישראל בלבד - שאר עמים לממונים
מקץ · ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה · מאמר 4 · פיסקה 15 · דף קצה ע"א
לשון הזוהר
וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא גַּלֵּי שְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא, בַּר לְיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדוֹי, דְּאִינוּן חוּלַק עַדְבֵיהּ וְאַחְסַנְתֵּיהּ, וְעַלְמָא פָּלִיג לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִמְמַנָּן תְּרִיסִין, וְהָא אִתְּמָר, דִּכְתִיב, ׳בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם וְגו'׳ (דברים לב, ט), וּכְתִיב, ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳.
תרגום
וְעַל כֵּן הקב"ה לֹא גִלָּה אֶת שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ, רַק לְיִשְׂרָאֵל לְבַדָּם, שֶׁהֵם חֵלֶק גּוֹרָלוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וְאֶת הָעוֹלָם חִלֵּק הקב"ה לִמְמֻנִּים מְגִנִּים, וְהִנֵּה נִתְבָּאֵר, שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם וְגוֹ'׳, וְכָתוּבכִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳(דברים לב, ט)׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא קודשא בריך הוא לא גלי שמיה קדישא, בר לישראל בלחודוי, דאינון חולק עדביה ואחסנתיה, ועלמא פליג ליה קודשא בריך הוא לממנן תריסין, והא אתמר, דכתיב, ׳בהנחל עליון גוים וגו'׳ (דברים לב, ט), וכתיב, ׳כי חלק יהו"ה עמו יעקב חבל נחלתו׳.
התרגום: ועל כן הקב"ה לא גלה את שמו הקדוש, רק לישראל לבדם, שהם חלק גורלו ונחלתו, ואת העולם חלק הקב"ה לממנים מגנים, והנה נתבאר, שכתוב (דברים לב) ׳בהנחל עליון גוים וגו'׳, וכתובכי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו׳(דברים לב, ט)׳.
מן המפרשים
אור החמה: לא גלי שמיה וגו' הייני שם יהו"ד שאין בו חלק אלא לצדיקים דכתיב ועמך כולם צדיקים: אמנם הגוים כתיב מלך אלדי"ם על גוים והיינו אותו השם שמתפשט בהנהגתו אפילו לשרים למטה אמנם ישראל כי חלק ה' עמו שם זה לישראל לבד.
אור יקר: לא גלי שמיה וכו׳ היינו שם יהו״ה שאין בו חלק אלא לצדיקים דכתיב ועמך כולם צדיקים, אמנם הגוים כתי׳ מלך אלהים על גוים, והיינו אותו השם שמתפשט בהנהגתו אפילו לשרים למטה, אמנם ישראל כי חלק יהו״ה עמו שם זה לישראל לבד.
מהרח"ו: וע"ד לא גלי קב"ה האי שמא בר לישראל. כי נשמתם נאצלת משם מגופא דאילנא כד"א 'כי חלק ה'', ולכן לא נתגלה אל פרעה ואל הגוים אלא שמא דאלהי"ם ולא שם יהו"ה: דףקצו.אדף
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: