׳בטרם תבוא שנת הרעב׳ - יוסף מונע בנים לצד הטומאה
מקץ · ׳ולוסף ילד שני בנים׳ - סוד ימי הטוב והרע וסתימת מעין הברית · מאמר 15 · פיסקה 8 · דף רד ע"א
לשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנִי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב׳ - דְּהָא מֵהַהוּא זִמְנָא דְּשָׁלְטָא ׳שְׁנַת הָרָעָב׳, אַסְתִּים מַבּוּעֵיהּ וְסָלִיק מְקוֹרֵיהּ, דְּלָא לְמֵיהַב בְּנִין לְסִטְרָא מְסָאֲבָא, וְלָא לְאַחְלָפָא דּוּכְתָּא דְּקוּדְשָׁא, בְּדוּכְתָּא דִּמְסָאֲבָא. וּבָעֵי בַר נָשׁ לְחַכָּאָה לְמָארֵיהּ דְּקוּדְשָׁא, כַּד יֵיתֵי וְיִשְׁלוֹט, כְּדִכְתִיב, ׳וְחִכֵּיתִי לַיהו"ה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוִּיתִי לוֹ׳ (ישעיהו ח, יז).
תרגום
וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבא שְׁנַת הָרָעָב׳ (בראשית מא, נ) - שֶׁהֲרֵי מֵהַזְּמַן הַהוּא שֶׁשָּׁלְטָה ׳שְׁנַת הָרָעָב׳, סָתַם אֶת מַעְיָנוֹ וְסִלֵּק אֶת מְקוֹרוֹ שֶׁלֹּא לָתֵת בָּנִים לְצַד הַטֻּמְאָה וְלֹא לְהַחֲלִיף מָקוֹם שֶׁל קֹדֶשׁ בְּמָקוֹם שֶׁל טֻמְאָה. וְצָרִיךְ אָדָם לְצַפּוֹת לְרִבּוֹן הַקְּדֻשָּׁה כְּשֶׁיָּבֹא וְיִשְׁלֹט, כַּכָּתוּב ׳וְחִכִּיתִי לַה' הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ׳ (ישעיה ח, יז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא כתיב, ׳וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב׳ - דהא מההוא זמנא דשלטא ׳שנת הרעב׳, אסתים מבועיה וסליק מקוריה, דלא למיהב בנין לסטרא מסאבא, ולא לאחלפא דוכתא דקודשא, בדוכתא דמסאבא. ובעי בר נש לחכאה למאריה דקודשא, כד ייתי וישלוט, כדכתיב, ׳וחכיתי ליהו"ה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׳ (ישעיהו ח, יז).
התרגום: ועל זה כתוב ׳וליוסף ילד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב׳ (בראשית מא, נ) - שהרי מהזמן ההוא ששלטה ׳שנת הרעב׳, סתם את מעינו וסלק את מקורו שלא לתת בנים לצד הטמאה ולא להחליף מקום של קדש במקום של טמאה. וצריך אדם לצפות לרבון הקדשה כשיבא וישלט, ככתוב ׳וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׳ (ישעיה ח, יז).
מן המפרשים
הסולם: וע"ד כתיב וליוסף וגו' בטרם תבא שנת הרעב: כי מאותו זמן ששלטה שנת הרעב, שהיא השמאל בלי ימין, הסתים מעינו והעלה מקורו, שלא לתת בנים לצד הטומאה, ולא להחליף מקום קדוש במקום טומאה, דהיינו להגדיל הטומאה על הקדושה, וצריך האדם לחכות…
נפש דוד: כדכתיב וחכיתי לה' המסתיר כו': איפשר קרא דלקמיה "צור תעודה חתום תורה בלמודי" ( ישעיהו ח , טז) דרש לצור ולחתום מבועו בלמודיו הן נצח והוד. וז"ש בסוף המאמר "יפתח ה' לך אוצרו הטוב" שהוא יסוד דקדושה, נגד מ"ש עליו תחלה חתום בימי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: