בריאת ימי הטוב וימי הרעה - ימין ושמאל באדם
מקץ · ׳ולוסף ילד שני בנים׳ - סוד ימי הטוב והרע וסתימת מעין הברית · מאמר 15 · פיסקה 4 · דף רד ע"א
לשון הזוהר
בְּהַהִיא שַׁעְתָּא פָּרִישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָרָא לוֹן לְכָל חַד וְחַד, יוֹמִין וּשְׁנִין יְדִיעָן, אִלֵּין לִימִינָא וְאִלֵּין לִשְׂמָאלָא. אִלֵּין דְּיָמִינָא, אִתְקְרוּן יְמֵי הַטּוֹב, וְאִלֵּין דִּשְׂמָאלָא אִתְקְרוּן ׳יְמֵי הָרָעָה׳. וְעַל דָּא אָמַר שְׁלמֹה, ׳עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה׳ - דְּאִלֵּין מְסַחֲרִין לֵיהּ לְבַר נָשׁ בְּחוֹבוֹי דְּאִיהוּ עָבִיד. כֵּיוָן דְּאִתְבְּרוּן יוֹמִין דְּטוֹב, וְיוֹמִין דְּרַע, כְּדֵין תָּבוּ וְאִתְיַישְׁבוּ, לְאִתְכְּלָלָא בְּהוּ בְּבַר נָשׁ. וּבְגִינֵי כָךְ אָמַר דָּוִד, ׳לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי׳ (תהילים מט, ו) - יְמֵי רָע וַדַּאי, וְרָזָא דָא. אִלֵּין אִקְרוּן יְמֵי רָעָב, שְׁנִין דְּרָעָב, וְאִלֵּין אִקְרוּן יְמֵי שָׂבָע, שְׁנֵי שָׂבָע.
תרגום
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִפְרִיד אוֹתָם הקב"ה, וּבָרָא אוֹתָן אֶת כָּל אַחַת וְאַחַת יָמִים וְשָׁנִים יְדוּעוֹת, אֵלוּ לְיָמִין וְאֵלּוּ לִשְׂמֹאל. אֵלּוּ שֶׁל הַיָּמִין נִקְרָאִים יְמֵי הַטּוֹב, וְאֵלּוּ שֶׁל הַשְּׂמֹאל נִקְרָאִים ׳יְמֵי הָרָעָה׳. וְעַל כֵּן אָמַר שְׁלֹמֹה, ׳עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה׳ (קהלת יב, א) - שֶׁאֵלּוּ סוֹבְבִים אֶת הָאָדָם בַּחֲטָאָיו שֶׁהוּא עָשָׂה. כֵּיוָן שֶׁנִּבְרְאוּ יָמִים שֶׁל טוֹב וְיָמִים שֶׁל רָע, אֲזַי שָׁבוּ וְהִתְיַשְּׁבוּ לְהִכָּלֵל בָּאָדָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר דָּוִד, ׳לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי׳ (תהלים מט, ו) - יְמֵי רָע וַדַּאי, וְזֶה הַסּוֹד. אֵלּוּ נִקְרָאִים יְמֵי רָעָב, שְׁנוֹת הָרָעָב, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים יְמֵי הַשָּׂבָע, שְׁנוֹת הַשָּׂבָע.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בההיא שעתא פריש לון קודשא בריך הוא, וברא לון לכל חד וחד, יומין ושנין ידיען, אלין לימינא ואלין לשמאלא. אלין דימינא, אתקרון ימי הטוב, ואלין דשמאלא אתקרון ׳ימי הרעה׳. ועל דא אמר שלמה, ׳עד אשר לא יבאו ימי הרעה׳ - דאלין מסחרין ליה לבר נש בחובוי דאיהו עביד. כיון דאתברון יומין דטוב, ויומין דרע, כדין תבו ואתיישבו, לאתכללא בהו בבר נש. ובגיני כך אמר דוד, ׳למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני׳ (תהילים מט, ו) - ימי רע ודאי, ורזא דא. אלין אקרון ימי רעב, שנין דרעב, ואלין אקרון ימי שבע, שני שבע.
התרגום: באותה שעה הפריד אותם הקב"ה, וברא אותן את כל אחת ואחת ימים ושנים ידועות, אלו לימין ואלו לשמאל. אלו של הימין נקראים ימי הטוב, ואלו של השמאל נקראים ׳ימי הרעה׳. ועל כן אמר שלמה, ׳עד אשר לא יבאו ימי הרעה׳ (קהלת יב, א) - שאלו סובבים את האדם בחטאיו שהוא עשה. כיון שנבראו ימים של טוב וימים של רע, אזי שבו והתישבו להכלל באדם. ומשום כך אמר דוד, ׳למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׳ (תהלים מט, ו) - ימי רע ודאי, וזה הסוד. אלו נקראים ימי רעב, שנות הרעב, ואלו נקראים ימי השבע, שנות השבע.
מן המפרשים
אור החמה: פריש לון קב"ה נתן הבדל בינם לשאר המדרגות דהיינו שיש לטוב יומין ושנין מדרגות הטוב ויש לע' מדרגות ולכך הימים לטוב הם מדרגות שמשתלשלות והענין כי נקודת מבוע הקדש והיינו מדרגות הקדושים שהם ימים ושנים והם מדרגות נער מטטרון שיש בו…
הסולם: וזה אמרו כאן. כד ברא קב"ה שהיא בינה עלמא, שהיא זו"ן, כלומר, בעת שבינה המשיכה המוחין דזו"ן בסוד תלת נפקי מחד וחד בתלת קיימא, כנ"ל, ברא ליה באתוון וכו', היינו בג' קוין, כנ"ל. כיון דאתגלגלו ואתחברו תרין אתוון אלין ט' ר' כחדא,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: