כי ראו ערוותה - צדקת חזקיהו דחתה את הפורענות לבניו
מקץ · ׳ויראו האנשים כי הובאו בית יוסף׳ - פחד החטא ופרעונו לדורות עד חזקיהו · מאמר 12 · פיסקה 16 · דף רב ע"ב
לשון הזוהר
וּלְבָתַר הִזִּילוּהָ. מַאי טַעְמָא הִזִּילוּהָ. בְּגִין ׳כִּי רָאוּ עֶרְוָתָה׳, דְּאַחְזֵי לוֹן חִזְקִיָּה, דְּאִלְמָלֵא כָּךְ, לא הִזִּילוּהָ לְבָתַר. מִגּוֹ דְּהֲוָה זַכָּאָה חִזְקִיָּהוּ יַתִּיר, אִתְעַכַּב מִלָּה מִלְּאַיְיתָאָה, וְלָא אֲתָא בְּיוֹמוֹי, דִּכְתִיב, ׳כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם וְאֱמֶת בְּיָמַי׳ (ישעיהו לט, ח) - וּלְבָתַר פַּקִּיד הַהוּא חוֹבָא לִבְנוֹי אַבַּתְרֵיהּ.
תרגום
וְאַחַר כָּךְ הִזִּילוּהָ. מָה הַטַּעַם הִזִּילוּהָ? מִשּׁוּם ׳כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ׳, שֶׁהֶרְאָה לָהֶם חִזְקִיָּה, שֶׁאִלְמָלֵא כָּךְ לֹא הִזִּילוּהָ אַחַר כָּךְ. מִתּוֹךְ שֶׁחִזְקִיָּהוּ הָיָה יוֹתֵר צַדִּיק, הִתְעַכֵּב הַדָּבָר מִלָּבוֹא, וְלֹא בָא בְּיָמָיו, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם וֶאֱמֶת בְּיָמָי׳ (ישעיה לט, ח) - וְאַחַר כָּךְ פָּקַד אֶת אוֹתוֹ הַחֵטְא עַל בָּנָיו אַחֲרָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולבתר הזילוה. מאי טעמא הזילוה. בגין ׳כי ראו ערותה׳, דאחזי לון חזקיה, דאלמלא כך, לא הזילוה לבתר. מגו דהוה זכאה חזקיהו יתיר, אתעכב מלה מלאייתאה, ולא אתא ביומוי, דכתיב, ׳כי יהיה שלום ואמת בימי׳ (ישעיהו לט, ח) - ולבתר פקיד ההוא חובא לבנוי אבתריה.
התרגום: ואחר כך הזילוה. מה הטעם הזילוה? משום ׳כי ראו ערותה׳, שהראה להם חזקיה, שאלמלא כך לא הזילוה אחר כך. מתוך שחזקיהו היה יותר צדיק, התעכב הדבר מלבוא, ולא בא בימיו, שכתוב ׳כי יהיה שלום ואמת בימי׳ (ישעיה לט, ח) - ואחר כך פקד את אותו החטא על בניו אחריו.
מן המפרשים
הסולם: ולבתר הזילוה וכו': ואחר כך הזילוה. מה הטעם הזילוה, משום, כי ראו ערותה, דהיינו שהראה להם חזקיה, ולולא זה לא הזילוה לאחר כך. ומתוך שחזקיהו היה צדיק, נעכב הדבר ביותר מלבא, ולא בא בימיו. שכתוב, כי יהיה שלום ואמת בימי. ואחר כך פקד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: