ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 11: ׳ויקח מאתם את שמעון׳ - אחוות יוסף עם אחיו וגמול ההולך בדרך אמת › פיסקה 4 (ר ע"ב)

שלום מבטל את הדין אף מעובדי עבודה זרה

מקץ · ׳ויקח מאתם את שמעון׳ - אחוות יוסף עם אחיו וגמול ההולך בדרך אמת · מאמר 11 · פיסקה 4 · דף ר ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאֲמַר, ׳אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזוּ וְעָבָר וְעִנִּיתִיךָ לא אֲעַנֵּךְ עוֹד׳ (נחום א, יב) - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, דְּכַד עַמָּא כֻּלְּהוּ אִית בְּהוּ שְׁלָם, וְלָא אִית בְּהוּ מָארֵי דְבָבוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עֲלַיְיהוּ, וְדִינָא לָא שָׁלְטָא בְּהוּ. וְאַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ פָּלְחֵי לְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאִינוּן בִּשְׁלָם - דִּינָא לָא שַׁלִּיט עֲלַיְיהוּ, וְאוּקְמוּהָ, דִּכְתִיב, ׳חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ׳ (הושע ד, יז).

תרגום

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, ׳אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד׳ (נחום א, יב) - הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָעָם בְּכֻלָּם יֵשׁ שָׁלוֹם וְאֵין בָּהֶם בַּעֲלֵי שִׂנְאָה, הקב"ה חָס עֲלֵיהֶם, וְהַדִּין לֹא שׁוֹלֵט בָּהֶם. וְאַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם עוֹבְדִים לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְהֵם בְּשָׁלוֹם - הַדִּין לֹא שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, וּבֵאֲרוּהָ שֶׁכָּתוּב ׳חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ׳ (הושע ד, יז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יוסי פתח ואמר, ׳אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר ועניתיך לא אענך עוד׳ (נחום א, יב) - האי קרא אוקמוה, דכד עמא כלהו אית בהו שלם, ולא אית בהו מארי דבבו, קודשא בריך הוא חייס עלייהו, ודינא לא שלטא בהו. ואף על גב דכלהו פלחי לכוכבים ומזלות, ואינון בשלם - דינא לא שליט עלייהו, ואוקמוה, דכתיב, ׳חבור עצבים אפרים הנח לו׳ (הושע ד, יז).

התרגום: רבי יוסי פתח ואמר, ׳אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וענתך לא אענך עוד׳ (נחום א, יב) - הפסוק הזה בארוהו, שכאשר העם בכלם יש שלום ואין בהם בעלי שנאה, הקב"ה חס עליהם, והדין לא שולט בהם. ואף על גב שכלם עובדים לכוכבים ומזלות והם בשלום - הדין לא שולט עליהם, ובארוה שכתוב ׳חבור עצבים אפרים הנח לו׳ (הושע ד, יז).

מן המפרשים

הסולם: ר' יוסי פתח וכו': ר"י פתח ואמר, אם שלמים וכן רבים וכן נגזו וכו', מקרא זה בארוהו, כאשר העם כולו יש בו שלום, ואין בהם בעלי מחלוקת, הקב"ה מרחם עליהם והדין אינו שולט בהם. ואע"פ שכולם עובדים עבודה זרה, אם הם בשלום אין הדין שולט…

נפש דוד: דכד עלמא כולהו אית בהו שלם: וזהו " שלמים וכן רבים " ( נחום א , יב) , כשהרבים שלום ביניהם אזי "ועבר" - עבר דינא מעליי' כדמפ"ו. וקאי האי "ועבר" על "שלמים" ועל "נגוזו" דמפרש לה אצדקה. דגזזי ממונים בצדקה: פרק קמא דגיטין עי"ש.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: