ממלכת הזוהר › זוהר › מצורע › מאמר 4: זאת תהיה תורת המצרע - זו תורתו של מוציא שם רע ותשובתו › פיסקה 2 (נג ע"א)

הקבה מכפר על כל חטאים בתשובה פרט ללשון הרע שמוציא שם רע על חברו

מצורע · זאת תהיה תורת המצרע - זו תורתו של מוציא שם רע ותשובתו · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף נג ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כָּל חוֹבֵי עָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְכַפֵּר עָלַיְיהוּ, בִּתְשׁוּבָה, בַּר מֵהַהוּא לִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּאַפִּיק שׁוּם בִּישׁ עַל חַבְרֵיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, ׳זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע זֹאת הִיא תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע׳. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, כָּל מַאן דְּאַפִּיק לִישָׁנָא בִּישָׁא, אִסְתַּאֲבָן לֵיהּ כָּל שַׁיְיפוֹי, וְיִתְחֲזֵי לְסַגְרָא, בְּגִין דְּהַהִיא מִלָּה בִּישָׁא סַלְּקָא וְאִתְּעַר רוּחָא מִסְאֲבָא עֲלוֹי וְאִסְתְּאַב, אָתֵי לְאִסְתַּאֲבָא מְסָאֲבִין לֵיהּ. בְּמִלָּה דִּלְתַתָּא אִתְּעַר מִלָּה אָחֳרָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, עַל כָּל חֲטָאֵי הָעוֹלָם הקב"ה מְכַפֵּר בִּתְשׁוּבָה, פּרָט מֵאוֹתוֹ לָשׁוֹן הָרָע שֶׁמּוֹצִיא שֵׁם רע עַל חֲבֵרוֹ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁכָּתוּב ׳זֹּאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע׳ (ויקרא יד, ב) - זֹּאת הִיא תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כָּל מִי שֶׁמּוֹצִיא שֵׁם רָע, מְטַמְּאִים לוֹ אֶת כָּל אֵיבָרָיו וְרָאוּי לסֶגֶר, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ דִּבּוּר רָע עוֹלֶה מֵעִיר רוּחַ טֻמְאָה עָלָיו, וְהוּא נִטְמָא. בָּא לְהִטָּמֵא - מְטַמְּאִים אוֹתוֹ. בַּדִּבּוּר שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר דִּבּוּר אַחֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כל חובי עלמא, קודשא בריך הוא מכפר עלייהו, בתשובה, בר מההוא לישנא בישא, דאפיק שום ביש על חבריה. והא אוקמוה, דכתיב, ׳זאת תהיה תורת המצורע זאת היא תורתו של מוציא שם רע׳. רבי חייא אמר, כל מאן דאפיק לישנא בישא, אסתאבן ליה כל שייפוי, ויתחזי לסגרא, בגין דההיא מלה בישא סלקא ואתער רוחא מסאבא עלוי ואסתאב, אתי לאסתאבא מסאבין ליה. במלה דלתתא אתער מלה אחרא.

התרגום: בא ראה, על כל חטאי העולם הקב"ה מכפר בתשובה, פרט מאותו לשון הרע שמוציא שם רע על חברו. והרי פרשוה, שכתוב ׳זאת תהיה תורת המצרע׳ (ויקרא יד, ב) - זאת היא תורתו של מוציא שם רע. רבי חייא אמר, כל מי שמוציא שם רע, מטמאים לו את כל איבריו וראוי לסגר, משום שאותו דבור רע עולה מעיר רוח טמאה עליו, והוא נטמא. בא להטמא - מטמאים אותו. בדבור שלמטה מתעורר דבור אחר.

מן המפרשים

אור החמה: ור' חייא פליג אדר' יצחק ואמר שאין הטעם שלא תקובל תשובתם כנזכר כי גדולים מאלו הקב"ה מקבל תשובתם אלא הטעם הוא שגרם לעצמו כדמפרש ואזיל כל מאן דאפיק וגומר. אסתאבן כל שייפוי מצד רוח הטומאה הנשאב בגופו ומתגשם בגופו ופועל בו צרעת.…

אור יקר: בגין דההוא מלה בישא של לשון הרע שדבר 'סלקא לצד החצונים ואתער רוחא מכאבא עלוי ועם היות שטומאת חומר העבירה אינה חמורה מעבירות אחרות עם כל זה סגולתה לעורר הטומאה וכיון י.

הסולם: ת״ח כל חובי וכו׳: בוא וראה, כל עונות העולם, הקב״ה מכפר אותם ע״י תשובה, חוץ מלשון הרע, שהוציא שם רע על חבירו. והרי העמידוהו, שכתוב, זאת תהיה תורת המצורע, היינו זאת היא תורתו של מוציא שם רע. כי מצורע הוא אותיות מוציא רע. ר׳ חייא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: