איכה היתה לזונה קריה נאמנה - הסתלק הקבה משרתה בה רוח של מרצחים
מצורע · זאת תהיה תורת המצרע - זו תורתו של מוציא שם רע ותשובתו · מאמר 4 · פיסקה 3 · דף נג ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה וְגוֹ'׳ (ישעיהו א, כא). מַאן דַּהֲוַת מְהֵימָנָא לְבַעְלָהּ, אַהֲדְרַת לְזוֹנָה. ׳מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט׳ - מִשְׁפָּט - וַדַּאי דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. צֶדֶק - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וּבְגִין דְּאַתְּעָרַת מִלָּה אָחֳרָא, אִסְתְּלַּק מִנָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְשַׁרְיָא בָּהּ רוּחָא דְּקַטוּלֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְעַתָּה מְרַצְחִים׳. וּמַה יְרוּשָׁלַם קַרְתָּא קַדִּישָׁא כַּךְ - שְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע׳.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳אֵיכָה הָיְתָה לזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה וְגוֹ'׳ (ישעיה א, כא). מִי שֶׁהָיְתָה אֱמָנָה לְבַעְלָהּ, הָפְכָה לְזוֹנָה. ׳מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט׳ - מִשְׁפָּט - זֶה וַדַּאי הקב"ה. צֶדֶק - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מִשּׁוּם שֶׁהֵעִירָה דָּבָר אַחֵר, הִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה הקב"ה, וְשָׁרְתָה בָּהּ רוּחַ שֶׁל מְרַצְּחִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְעַתָּה מְרַצְּחִים׳. וּמַה יְרוּשָׁלַיִם הַקְּדוֹשָׁה כָּךְ - שְׁאָר בְּנֵי אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. זְהוּ שֶׁכָּתוּב ׳זֹּאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳איכה היתה לזונה קריה נאמנה וגו'׳ (ישעיהו א, כא). מאן דהות מהימנא לבעלה, אהדרת לזונה. ׳מלאתי משפט׳ - משפט - ודאי דא קודשא בריך הוא. צדק - דא כנסת ישראל. ובגין דאתערת מלה אחרא, אסתלק מנה קודשא בריך הוא, ושריא בה רוחא דקטולי. הדא הוא דכתיב ׳ועתה מרצחים׳. ומה ירושלם קרתא קדישא כך - שאר בני נשא על אחת כמה וכמה. הדא הוא דכתיב, ׳זאת תהיה תורת המצורע׳.
התרגום: פתח ואמר, ׳איכה היתה לזונה קריה נאמנה וגו'׳ (ישעיה א, כא). מי שהיתה אמנה לבעלה, הפכה לזונה. ׳מלאתי משפט׳ - משפט - זה ודאי הקב"ה. צדק - זו כנסת ישראל. משום שהעירה דבר אחר, הסתלק ממנה הקב"ה, ושרתה בה רוח של מרצחים. זהו שכתוב ׳ועתה מרצחים׳. ומה ירושלים הקדושה כך - שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. זהו שכתוב ׳זאת תהיה תורת המצרע׳.
מן המפרשים
אור החמה: פתח ואמר איכה וגומר מאן דהות מהימנא וגומר פי' כדמפרש קרא לקמיה מלאתי משפט דהיינו היותה כסא אל הת"ת הנקרא משפט ודאי כי צדק שהיא השכינה ילין בה וצדק ומשפט תרוייהו כחד כדכתיב צדק ומשפט מכון וגומר ואז היתה נאמנה לבעלה ודאי והשתא…
הסולם: פתח ואמר איכה וכו': פו״א, איכה היתה לזונה קריה נאמנה וגו ׳. היינו, איך, מי שהיתה נאמנת לבעלה, חזרה ונעשית זונה. מלאתי משפט, משפט, הוא ודאי הקב״ה, צדק, זו היא כנסת ישראל , דהיינו המלכות, ומשום שנתעורר דבר אחר, שהס״א נתעורר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: