וזרח השמש ובא השמש - על נשמת האדם וכשיוצא בתשובה זורח במקומו כצדיק
מצורע · זאת תהיה תורת המצרע - זו תורתו של מוציא שם רע ותשובתו · מאמר 4 · פיסקה 1 · דף נג ע"א
לשון הזוהר
׳זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע׳ (ויקרא יד, ב). רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְגוֹ'׳ (קהלת א, ה). הַאי קְרָא אִתְּמַר, וְאוֹקִימְנָא לֵיהּ בְּנִשְׁמְתָא דְּבַּר נָשׁ, בְּשַׁעֲתָא דְּהִיא קַיְּימָא עִמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, כְּדֵין, ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ. וּבָא הַשָּׁמֶשׁ׳, בְּזִמְנָא דְּנָפִיק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, וְאִשְׁתְּכַח בִּתְשׁוּבָה, כְּדֵין - אֶל ׳מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ - אִי זַכָּאָה אִיהוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר, וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים׳ (ויקרא כב, ז).
תרגום
׳זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע׳ (ויקרא יד, ב). רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְגוֹ'׳ (קהלת א, ה). פָּסוּק זֶה נִתְבָּאֵר, וּבֵאַרְנוּ אוֹתוֹ עַל נִשְׁמַת הָאָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עִם הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אָז וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ. בָא הַשָּׁמֶשׁ, בִּזְמַן שֶׁיּוֹצֵא בֶּן אָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְנִמְצָא בִתְשׁוּבָה, אָז - אֶל ׳מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ - אִם הוּא צַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר, וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקְּדָשִׁים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳זאת תהיה תורת המצורע׳ (ויקרא יד, ב). רבי יצחק פתח, ׳וזרח השמש ובא השמש וגו'׳ (קהלת א, ה). האי קרא אתמר, ואוקימנא ליה בנשמתא דבר נש, בשעתא דהיא קיימא עמיה דבר נש בהאי עלמא, כדין, ׳וזרח השמש. ובא השמש׳, בזמנא דנפיק בר נש מהאי עלמא, ואשתכח בתשובה, כדין - אל ׳מקומו שואף זורח הוא שם׳ - אי זכאה איהו, כמה דאת אמר, ׳ובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקדשים׳ (ויקרא כב, ז).
התרגום: ׳זאת תהיה תורת המצרע׳ (ויקרא יד, ב). רבי יצחק פתח, ׳וזרח השמש ובא השמש וגו'׳ (קהלת א, ה). פסוק זה נתבאר, ובארנו אותו על נשמת האדם, בשעה שהיא עומדת עם האדם בעולם הזה, אז וזרח השמש. בא השמש, בזמן שיוצא בן אדם מן העולם הזה ונמצא בתשובה, אז - אל ׳מקומו שואף זורח הוא שם׳ - אם הוא צדיק, כמו שנאמר ׳ובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקדשים׳.
מן המפרשים
אור החמה: וזאת וגומר ר' יצחק פתח וזרח וגומר אוקמינא לה בנשמתא בערך שהיא שמש וזורחת לגופו של אדם כדמסיק. ואל מקומו במקורה העליון בג"ע של מעלה ששם משכן הנשמות. ובא השמש בסילוקה מעולם זה ויטהר בתשובה שאין צדיק בארץ וגו'. ואחר יאכל מן…
הסולם: זאת תהיה תורת המצורע: ר׳ יצחק פתח, וזרח השמש ובא השמש וגו׳. מקרא זה למדנו, והעמדנו אותו בנשמת האדם, שבשעה שנמצאת עם האדם בעולם הזה, אז, וזרח השמש. ובא השמש, הוא בזמן שאדם יוצא מעולם הזה. ואם נמצא בתשובה, אז, אל מקומו שואף זורח…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: האי קרא איתמר ואוקימנא הם ב' דברים א' משר"זל עד שלא שקעה שמשו של פלוני וכו' והכרחם מדכפל ב"פ השמש משמע שהם ב' משונים. ועוד דהו"לל כסדר עולם ויהי ערב ויהי בוקר ואמר ובא השמש וזרח השמש כמ"ש דור הולך ודור בא ונקראו החכמים שמש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: